24/10/2002 11:47
|
ורד
|
מאת:
|
שאלה ומחשבה פלוס
|
כותרת:
|
מדוע אחרי ריבוי לידות יש חשש רב יותר לדימום?
ולמחשבות הסיפור הזה העלה לי דמעות מסוג אחר. תחילה, התפעמתי מיכולת ההכלה שלך, אילנה. נראה לי שהרבה יותר קל לנו להכיל מישהי דומה לנו. באופי, במניעים, באורח החיים. היכולת להגיע לביתה של יולדת שמנהלת אורח חיים כל כך שונה, ובכל זאת לגלות כזו סובלנות. זה עושה לי טוב. במיוחד לאור הדיון שנערך כאן אתמול על ברית המילה. פלורליזם וסובלנות הם דברים שמרגשים אותי, גם מפני שאני רואה אותם כמבחן אמיתי לעצמי.
ומחשבה נוספת. הכרתי את המנהג שכלות נוהגות לברך את מי שמעוניין לקבל ברכה לפני חופתן, אבל במהלך לידה? זה מדהים איך מה שנתפס אצל רוב האנשים כתהליך הכי פרטי, משפחתי, מקבל בחברה החרדית, או לפחות אצל אישה זו, משמעות חברתית- קהילתית. אני מוצאת שזה יפה. אני לא בטוחה שאני הייתי מסוגלת לכזה דבר. אבל אולי מצד שני גם אפשר לשאוב כוח מהמעגל הזה.
הדבר היחיד שהעיב על התרגשותי הוא ההערה שהאב אמר לך אילנה עם תום הלידה. המחשבה שבשנה הבאה תלווי את בתה בלידה הכאיבה לי. זה לא שיש לי את הרצפט המושלם להורות. רחוק מזה. אבל המחשבה שבגיל 18 הייתי הופכת לאימא נראית לי קצת עצובה. וואו אילנה. עשית לי את הבוקר
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|