|
13/5/2001 22:34
|
ליא
|
מאת:
|
|
ד"ר בר- אולי אתה יכול לעזור בדיון הזה. הי ורד--
|
כותרת:
|
איך את מרגישה?
אני לא כל כך משוכנעת לגבי דעת הרוב פה שניתוח קיסרי עדיף במקרה שלך על ניסיון היפוך. מבחינת הסיכון- כדאי שד"ר בר יתייחס לזה. וכמו שכבר נאמר- יש דרכים פחות קונבנציונליות להיפוך- ויש בהן פחות סיכונים אם בכלל. תחפשי במנוע לפי "היפוך" או "התהפך", "התהפכה" "תתהפך" יש דיונים עם רעיונות רבים, חלקם מתסבר, (כגון דיקור סיני) בעלי אחוזי הצלחה גבוהים. אני גם לא יודעת מה הסיבה לאיבוד ההריונות הקודמים, אבל אם את יודעת שזה מסיבות שלא קיימות הפעם, (כמו למשל שליש ראשון של ההריון) אז אולי ההריון הזה כבר לא בסכנה ולכן את יכולה להיות יותר רגועה לגבי האפשרות של לידה טבעית.
אני יכולה לספר לך מניסיוני האישי. לפני שנתיים וחצי ילדתי בלידה רגילה, ולפני חודש בקיסרי. לגבי הילד הבכור, במקרה שלי הוא "ילד של אמא", והרבה פעמים הוא מבקש "עם אמא" דברים שגם אבא יכול לעשות איתו. אבל כבר לקראת סוף ההריון הייתי די מוגבלת והוא התחיל להתרגל גם עם אבא. הוא גם עבר הכנה טובה של מה שהולך לקרות והוא ממש הבין. גם לפני הלידה וגם אחרי- הוא הפסיק לבקש ממני לעשות דברים שכרוכים בלהרים אותו, או בפעילות פיזית, והוא שמח לעשות אותם עם אבא. ליחסים בינהם זה עשה פלאים. הימים שהייתי בבית חולים גם התקבלו בהבנה, כי הוא היה מוכן לזה. דיברנו איתו על זה הרבה לפני, והוא בא לבקר כל יום, אבל בטח שהיה לו קשה. גם אם לא הביע את זה. לפעמים עד היום הוא זורק בלי קשר לכלום: "מזמן מזמן חזרת מהבית חולים". מה שמראה איזה רושם חזק זה השאיר עליו. זה ילד שאף פעם לא עזבנו אותו ללילה, ומעט מאד פעמים הושאר עם בייביסיטר. הילד שלך יותר גדול, לכן עם הכנה טובה זה יעבור בשלום. אני לא בטוחה שזה רעיון טוב שהוא יהיה איתך גם בלילות אחרי ניתוח קיסרי, כי זה מאד קשה, ואת צריכה את הזמן הזה לעצמך ולתינוק החדש. ילד בגיל הזה, גם הכי מתוק בעולם, יכול במצבים מסויימים, "לעלות על העצבים". במיוחד עם אנחנו מתאוששות מטראומה, לא מרגישות טוב, ובכלל מוגבלות בתנועות, ואת ממש לא צריכה את זה.
בהשוואת ההרגשה הכללית אחרי ניתוח קיסרי ואחרי לידה רגילה- אין ספק שלידה רגילה מנצחת בגדול. באופן אישי- אני חושבת כך גם אם מוסיפים להשוואה את הסבל של לפני הלידה הרגילה (שלא קיים בניתוח). לכן לא הייתי הולכת אוטומטי על קיסרי, אבל אם אין ברירה- השד באמת לא נורא כל כך. אני לא הצלחתי לקום 12 שעות אחרי הניתוח, למרות שניסיתי. 14 שעות אחרי כבר הצלחתי רק בעזרת אנשים. ובימימה שאחרי עדיין יש תלות באחרים כדי לקום, להשתין, להתקלח וכו'. ולא האמנתי לאלה שאמרו לי שאחרי 5 ימים זה עובר. ביום השלישי כבר יכולתי לבד אבל זה קשה וכואב. ביום החמישי אני כבר שכחתי שנותחתי.
לגבי הדימומים אני שמעתי שאחרי ניתוח קיסרי יש פחות דימומים, כי חלק מהדם מנוקה בזמן הניתוח על ידי הרופא. במקרה שלי היה לי דימום יותר ארוך אחרי הנתוח הקיסרי (5 שבועות מתסכלים), אבל יכול להיות שזה בגלל שזה היה הריון תאומים ולכן היה יותר נפח דם.
ורד- מה שחשוב הוא שתיהיי אופטימית. אני יודעת שקל להגיד- אבל את כבר ממש ממש מתקרבת לסוף, ובקרוב תחבקי תינוק מופלא. תדברי אליו ותשדרי לו רוגע וחיוביות. הוא זקוק להרגשה הטובה שלך, וזה יקרין בחזרה אלייך.
אל יאוש!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
