|
19/5/2001 10:22
|
ריש
|
מאת:
|
|
כל אחת ותחושות ה"בטן" שלה
|
כותרת:
|
היי גלית!
שמחתי בשבילך שכך את מרגישה ושמהריון להריון הדברים עברו עליך חלק יותר ובכיף גדול יותר.
רציתי להגיד לך שבאמת התחושה שלך היא אחלה בשבילך... הלוואי ויכולתי להיות רגועה כמו שאת מתארת את עצמך.
בהריון הראשון שלי הייתי רגועה קראתי את כל הספרים וזיפזפתי בין האתרים בלי שום לחץ בלי שום ענין מיוחד (כי הרי הסיכויים שמשו ישתבש הם אפסיים.......)לקחתי את הויטמינים הממולצים עשיתי את הבדיקות ובגלל מקרה של תסמונת דאון במשפחה המורחבת החלטתי על הבדיקות הנוספות ומכיוון שהייתי כבר בשוונג' עשיתי גם סקר מוקדם...
הסקר המוקדם הזה גרם לי לריצה מטורפת בת שבועיים שבסופה הופסק ההריון בגלל מום בעובר.
בהריון השני שלי (הנוכחי) אני משתדלת לא להלחיץ את עצמי. אני לוקחת את שלל הויטמינים כבר 4 חודשים מראש כבר לא קוראת בספרים (כי אין להם מה לחדש לי) ונכנסת מידי פעם לאתרים לראות אם יש משו שאני עוד לא יודעת (ויש כאלה....) משתדלת להמעיט בביקורים אצל רופא הנשים שלי ומתכוונת לערוך את כל הבדיקות הקיימות בשוק ומשתדלת להסוות את ההריון שלי עד כמה שאפשר כדי שלא אאלץ לתת הסברים לאף אחד במקרה ומשו ישתבש (כמו שכבר למדתי זה יכול לקרות גם לי, אין לי חסינות...)
לגבי הלחץ של חלק מהנשים פה... אין לאף אחת מאיתנו את הזכות לשפוט את רעותה כל אחת נושאת עימה את המטען האישי שלה אני שמחה בשביל כל אחת שמטענה קליל ונטול משקעים. ואגב לחץ זה דבר יחסי.... אני לא מוצאת לחץ בשאלות שונות ומשונות להפך אני חושבת שבזמן הביקור אצל רופא הנשים לא תמיד יש את הזמן הכוח או הרצון לשאול את כל השאלות שעולות פה אני יכולה להגיד לך שלפני ההריון הראשון שלי הייתי נכנסת לפה אך לא השתתפתי באופן פעיל. ובהריון הזה המקום השני (אחרי הבדיקה הביתית במטבח עם בן-זוגי) בו הודעתי שאני בהריון היה פה... יחי המדיום הוירטואלי
ותודה לרותי שהביאנו עד הלום....
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
