|
20/5/2001 14:26
|
ריש
|
מאת:
|
|
בהמשך לדבריה של רותי
|
כותרת:
|
לא התכוונתי לכל הפרשנות הענקית הזו.
כל שרציתי לומר שלגיטימי להיות בסוטול של החיים מהריון להריון באותה המידה שלגיטימי להיות בתוך סיר לחץ על מדורה מוקפת באוכלי אדם.
זו בחירה וזו בחירה...
כל אחת והסיבות שלה (ואין ספק שיש כאלה) בחורת את הדרך שלה לעבור את ההריון. ומנסיון של חברות לכל אחת יש איזשהו שלב בו היא נכנסת לסיר ההוא (אם בשלב הבדיקות הגנטיות ואם בגלל תוצאת בדיקת דם או בגלל אולטרא סאונד או סתם בגלל הרגשה פנימית) לרוב זו תקופה בתוך ההריון,ולא כולו לחץץץץץץץץץ אינסופי לכל 9 החודשים.
אין בי ביקורת על אלו שעוברות הכל בזולה להפך אני מפרגנת ושמחה בשמחתן (באמת!!!) אבל אני בהחלט יכולה להבין את הלחץ של כל מיני בכל מיני שלבים
באופן יחסי לבלגן שעברתי אני משתדלת להיות כמה שפחות לחוצה. מה שכן אני יותר בודקת ולוחצת על הרופאים שלי (משפחה נשים ודיאטנית) על כל הבדיקות שנכון לעשות ועל מידע אמין ובהיר ללא הפחדות (כמו שקיבלתי בפעם ההיא) אני מקווה שאחרי ההריון (ולידה) הזה אני אוכל להכנס לעננת הסוטול ולנוח בכל ההריונות הבאים (לכשיבואו...)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
