את מה שתיארת שמצאת - החופש, השליטה המלאה על התהליך (ועל כאב כמובן). שאף אחד לא יגיד ולא יכריח אותי לעשות דברים. בנוגע לאפידורל - אני חושבת שגם אני לא אוכל לקבל אותו, כי רמת הטסיות שלי הולכת וקטנה ומתקרבת לגבול שבו לא נותנים אפידורל. וזה אולי היה אחד המניעים לשקול לידת בית, כי אני ממש לא רואה את עצמי מתמודדת עם צירים כשאני קשורה למיטה עם מוניטור ועירוי ומזרזים למיניהם..
|
תוכן התגובה:
|