|
21/5/2001 23:56
|
פנדורה קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
הארון שבתוך הארון
|
כותרת:
|
לא כל-כך נעים לי להפריע, למה שבסך הכל אם יש ילד אחד הכל כידוע סבבי-בבי בענייני סבלנות לנסיך/ה. ומיהי אם חד-ילדית שתפתח את הפה. הרי לכל תינוק ידוע שאמא לילד יחיד מבלה שלוש שעות ביום בהקראת סיפורים, דיצה ורינונים, שתילת זרעי פימו בשטיח ותחרויות מטופשות (שאוי לה אם תנצח בהן).
ויי איז מיר. אני רוצה לספר לכן על חברה שלי, ממש לא קשור אלי, שיש לה ילד אחד. הבית שלה מבולגן, היא עושה שמונים אלף דברים ואף אחד מהם, ויותר מכל היא שונאת לשחק מונופול ובספר המשחקים הגדול והמקסים באמת של דיסני. בעצם, היא גם לא לגמרי סגורה על אהבתה לבנות מטוסים מקרטוני ביצים, וכל הפנטזיות שלה על לאפות עם הילד נגמרות במבטיה מזרי הנבואות שמגשימות את עצמן על זרועו של מערבל ידני שיעיף עיסת עוגת שוקולד על הרדיו והטוסטר.
בקיצור, החברה הזותי, למרות שהיא כאילו סבבי-בבי, אמא לא אי-אי-אי, למרות שיש לה ילד אחד. הייתי חייבת להלשין. אולי תבוא כבר העובדת הסוציאלית עם השפכטל שמפריד ילדים מהטלויזיה, ותזביר לה שזה ממש מוגזם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
