עד כמה שאני יודעת (מישהו יכול לתקן אותי?) דווקא ההמלצה היא לשיר בקולות נמוכים, שכנראה נעימים יותר לעובר. הרציונל מאחורי נושא השירה, הוא שהאגן מהווה תיבת תהודה, והעובר, הרוצה לשמוע את קולך הנעים לו (אפילו אם את הכי זייפנית בעולם), מתהפך כדי לשמוע יותר טוב. לא שמעתי על התיאוריה שקול נמוך שומר מצג וקול גבוה מעודד היפוך (אבל זה לא אומר שהיא לא נכונה... תמיד לומדים דברים חדשים). ההמלצה של שושנה גולדבאום היא, בשבוע 37 (והלאה) ללכת לישון על הצד כשכרית בין הרגליים, בתחתית הבטן, באופן שקצת לא נוח ומפריע לעובר - וכך לעודד אותו לשנות תנוחה. היתרון לעומת שיטות אחרות (לטענתה) הוא שאפשר להשאר בתנוחה הזאת זמן ארוך (שעות) בעוד תנוחת חתול עם אגן מוגבה, קשה להשאר יותר מ10-20 דקות גם אם את נושא משקיענית.
כמי שעברה ניתוח (מוצלח, אבל לא לידה) אני ממליצה לך לעשות מה שאפשר כדי להמנע ממנו, אפילו אם חלק מהשיטות נשמעות מוזרות. היפוך חיצוני הוא לא נטול סיכונים, אבל כשעושה אותו מומחה, הסיכון נמוך מהסיכון בקיסרי (רק ששוכחים לספר לנו על הסיכונים בקיסרי).
בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|