עידיתוש, אני בטוחה שלא צריך עדיין להיות אמא כדי להתחבר ולהתרגש עד דמעות ממה שכתבת, אבל ללא ספק זה מחדד ומגביר את ההתרגשות. אני בעבודה וחמקתי רגע לפורום, ולאחר שקראתי את המכתב שלך, אני יושבת במשרד שלי ומזילה דמעות כמו איזו רכיכה... כל כך הזדהתי, גם אני ילדתי את בני אוצרי לפני כשנתיים ומחצה (כיום בהריון שני, מה שגם עושה אותי מאד רגשנית), גם אני כותבת לו מדי פעם, ובהחלט ראיתי את עצמי, ודברים שכתבתי לו, במכתבך.
היה כייף! אסתי
|
תוכן התגובה:
|