במסגרת פינתנו פניני הילדים - אז ככה - אני מסבירה לבנותי מהרגע שהן מתחילות לשאול על המוות ו/או על קרובי משפחה מתים (אצלנו זה עולה מוקדם כי אבי כבר לא בין החיים..) לגבי גלגולי נשמות- ענין שאני מאוד מאמינה בו. מעבר לאמונה שלי אני חושבת שזה מאוד מאוד עוזר לילדים להתמודד עם ענין המוות אבל זה נושא לדיון אחר. בכל מקרה חלק מההסבר הוא שנשמות שמאוד חשובות זו לזו נפגשות במהלך הגלגולים שלהן שוב ושוב. יום אחד שיר בכורתי מאוד מאוד כעסה עלי, היא רצתה להביע את כעסה ורצתה למצוא משוה שממש ממש יפגע בי כנראה אז היא כעסה וכעסה, וצעקה ואז היא נעצרה לרגע וחשבה ואמרה "ואני ואני אני אפילו לא רוצה לפגוש אותך בגלגול הבא ...!" ועוד פנינה של אור הפעם - לפני כשנה היינו בבריכה ורצינו כבר ללכת הביתה. אמרנו לבנות לנעול סנדלים ואור ביקשה לטבול עוד קצת את הרגלים. נעם אמר לה לטבול אותן בסנדלים (הוא התכוון שתנעל אותן) ואחרי שתי דקות אנחנו רואים אותה מסונדלת, טובלת רגלים במים.. שאלנו מה היא עושה והיא בשיא התמימות ובחיוך זורח אמרה " אבל אבא, אמרת לטבול אותן בסנדלים.."
|
תוכן התגובה:
|