|
24/12/2002 08:05
|
יסמין
|
מאת:
|
|
לנירה היקרה
|
כותרת:
|
מאד מוכרת הסיטואציה שאת מתארת, של חיקוי וכו'. אצלנו, כשיש התבכיינות חיקויית שכזו, אנחנו אומרים - אני לא מבינה מה את אומרת כך. תגידי בבקשה בלי בכי. וכשיש דיבור לא מקובל (נו, תני כבר וכד') - אנחנו פונים אליך בכבוד, וכך גם את אלינו. ומדגימים: "תני לי בבקשה". זה עובד מצויין. מסיכמה מאד עם שרי שבגילה של טל עוד אין ממש מודעות לעצם החיקוי. פז כבר יודעת להגיד לי את מי היא מחקה, וגם אומרת - כשנמצאים עם ילד הרבה זמן בסוף מתחילים לדבר כמוהו. אבל יש בינהן שנה וחצי, וזה משמעותי. שימשיך ביתכם להיות רגוע. יסמין
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|