אוי, איך הייתי שמחה להיות במקומך. אני כל כך מתגעגעת לבטן המתעגלת, לגלי התנועות מימין ומשמאל, לריח הנפלא של הבגדים הפיצפונים והחמימים מהמיבש, לצבוע, לסדר, לארגן, הציפייה הזו של אוטוטו, ורק שלא יגיע כל כך מהר, ימי הפרידה מההריון, וקבלת הפנים לאדם חדש העומד להצטרף למשפחה, התבוננות בשעות בין ערביים, איחוד של אהבה, שערות דקיקות הסומרות בעורף, בריטוטי התרגשות, פרץ של חיות, של תשוקה לחיים ולחבוק עולם, אצבעות נעוצות בתשוקה בחומר, יוצרות, מתקרקעות, מצמיחות שורשים, נס החיים.
|
תוכן התגובה:
|