נכון לא קשור ישירות להריון ולידה, אבל הפכנו כבר משפחה כזאת, אז אין לי מקום אחר לפרוק.
אתמול באו לכאן מהעיריה "לגזום כמה ענפים שמפריעים לחוטי החשמל" אני רוצה לספר לכם שלבית הקטן שלי, אני קוראת בית קטן בלב היער, אפילו שהוא בלב ירושלים, כי מכל חלון אני רואה רק ירוק וירוק של מחטי האורן האהובות עלי. החניה שלנו היא פשוט בין העצים. כשבעלי צריך להירגע, הוא שוכב הפוך על המיטה שלנו (עם הראש בצד הרגליים) ומסתכל על הירוק ירוק הזה, שקצת מהתכלת מציץ מאחוריו ונותן למחשבות לזרום.
הם עבדו פה אתמול, ולא בדקתי מה הם עושים, חוץ מלאסוף בהתלהבות המון איצטרובלים שהיו על האדמה, וכמה ענפים לשים באגרטל הגדול שבבית.
ועכשיו אני רואה את האסון, פשוט אסון. זה לא ייאומן. הם חתכו את העצים בצורה כזו נוראית, וזה בלתי הפיך. את כל הענפים הם גזמו מהיסוד, כך שנשארו גזעים ארוכים וצמרת כמו של פודל. פתאום אני מסתכלת בחלון ואני רואה בניין, ועוד בניין, מעולם לא ראיתי את הבניינים האלו. אין יער!
איך לא עמדתי להם על הראש? כל פעם מחדש שאני עוברת ליד החלונות אני מזדעזעת. רואים את המכוניות שבחניה, הכל חשוף. ואני רואה בפירוש שהורידו ענפים שהם בכלל לא בכיוון של שום חוטי חשמל. פשוט אין לי מלים לתאר איזה זבל של אנשים. בטוח שאין להם שמץ מושג בגננוּת
אווווווווף!!!
זה ממש עושה לי דיכאון, ודווקא ביום שטוף שמש כזה. אני לא מאמינה.
גרתי ביער, ועכשיו אני גרה בקרחת יער, או בעצם בקרחת מוקפת בניינים מכוערים. אני פשוט לא מעכלת. (נדמה לי שאפילו אין לנו תמונות מהפינה הזו מרוב שהיתה מובנת מאליה, מי מצטלם בחניה?)
ממש סליחה על ההתפרצות, כשהתחלתי לכתוב כאבו לי פיזית השכמות מרוב כעס, עכשיו קצת יותר טוב (עד שאעבור במקרה שוב ליד החלון ואאלץ לראות שוב את הזוועה. וזה לא יגדל. בהמות!!!)
|
תוכן התגובה:
|
