|
14/1/2003 23:48
|
אידה
|
מאת:
|
|
תשובה לשרה ...
|
כותרת:
|
לשרלה תודה שאת כל כך משקיעה, אני קראתי חומר רב על תאומים , ועל תאומים מונואמניוטיים בפרט באתרים שונים , וראיתי לא מעט תמונות הדומות לשלך . הפלה בשבילי היה סוף העולם , הפחד שלי היה שהגוף שלי לא יעמוד בכך , כי אני כל כך עדינה וגם חזותית .למזלי חברה שלי נשואה ולה 3 ילדים ערב לפני ההפלה אמרה לי שאת לא הולכת לבד להפלה זו ואני אתלווה אלייך , ואקדיש לך את כל היום וכך היה בתאריך 2002 .31.01 יום חורפי יפה ושטוף שמש ביצעתי את ההפלה .בעלה של חברה שלי התנדב בבקר להסיע אותנו לבית החולים והוא דאג במשך היום לסידורם של הילדים . זה היה יום הכי נורא שהכרתי קודם . מאוד לא רציתי לעשות הפלה אך ידעתי שלא היתה לי ברירה אחרת,כי הסיכון של ההרינות הנ"ל גבוהה ביותר 50% סיכון זה מאוד הרבה ומאוד מפחיד.סיכון כה גבוהה לא יכולתי להרשות לעצמי לקחת ,כי אני ללא בן זוג והסיבה השנייה שלרב מספרים על הרינות הנ"ל שהצליחו אך מה עם אלה שלא , בדר"כ סיפורים כאלה את שומעת בשקט , כי ברגע שהעובר אחת במהלך ההריון מת ואו קורה לו משהו קריטי והעובר השני יכול כתוצאה מזה להפגע גם ( כי הם בשק משותף אחד ) ומה הסיכויים שלו לשרוד .וגם שרב הרופאים ממליצים על הפלה בהריונות הנ"ל זה קונצנזוס .וחוץ מזה להוציא שני עוברים מתים בהריון מתקדם הרבה יותר מסובך מכל הבחינות. אם ההריון הזה היה הצלחה על בטוח אז הייתי משאירה אותו , אבל אם היה קורה משהו לתאומים ואו לאחד מהם , לא הייתי יכולה לסלוח לעצמי לעולם , כי מראש ידעתי על סיכון כה גבוהה . השיקול שלי היה יותר דאגה לילדי , כי אם לי היה קורה משהו , אני בן אדם מבוגר ויודע להתמודד ,ולילדים שלי ולי זה היה עונש לכל החיים . אני מודעת שיש הצלחות בהרינות הנ"ל ,אך אני מכירה גם כשלונות , שלא נדע . היות ועכשיו אני בהריון ונקלטתי מהר למרות שעברתי הפלה ולמרות שאני מתקרבת לגיל 42 ( בחודש אפריל ) טפט , טפו , טפו ... אני רוצה להתרכז ובעיקר בתסריט החיובי של ההריון הזה כפי שהבנות באתר זה ממליצות , למרות שלפעמים זה קשה ,אך לא אומר שבלתי אפשרי . מקווה שתשובתי מספקת ושוב תודה שכה השקעת .
בהצלחה לך ותודה שהקדשתי לי
ביי , אידה .
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|