פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

12/2/2003 14:21 כרמית_מ מאת: הלב המתרחב כותרת: אז אצלי זה מהתחלה שניים, ועכשיו מתארגנים איך נסתדר עם שלושה (אבל השניים האחרים כבר כמעט בני ארבע, וזה עולם אחר - לטוב ולרע...). מבחינת התארגנות - אני חושבת שהתשובה העיקרית היא זמן - לוקח זמן לעכל ולהתרגל לשינוי. ובמיוחד בשלושת החודשים הראשונים שהם הקשים ביותר ובהם אנחנו מתרגלים לתינוק, והוא מתרגל לעולם... אני מתארת לעצמי שאחרי שלושה חודשים בערך, דברים מתחילים להתארגן יותר בבירור, ואנחנו מסתדרים יותר טוב עם החיים המחודשים שלנו. לא בלי משברים, ורגעים קשים - אבל במרבית הזמן. ויש גם הנאות שאני בטוחה שאין עם ילד אחד (למרות שלא ניסיתי...) - כל הקשר והתקשורת בין הילדים, ביטויי האהבה ביניהם, הם נפלאים. לגבי החשש מאהבה לתינוק החדש - מישהי אמרה פעם, שעם כל ילד, הלב לא מתחלק אלא מתרחב. אני בהחלט מאמינה בזה. גם ממה שראיתי אצל אחרים. הבעיה היא הרבה פעמים הפוכה: דווקא הגדול, אהוב נפשנו הנוכחי, נעשה פתאום "גדול", ואולי גם נודניק שמפריע לנו בקשר עם הקטן... פתאום אנחנו כבר לא מוצאים סבלנות אליו. לילדים שלי יש אחיינית שגדולה מהם בשמונה חודשים. עד שהם נולדו, היא היתה קטנטונת ומקסימה. כשהם נולדו, פתאום היא נראתה לי כל כך גדולה, עד כדי מפלצתיות. לקח לי כמה חודשים עד שיכולתי בכלל להסתכל עליה. (וגם אז, הייתי עסוקה מכדי להתייחס אליה ממש, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי). תוכן התגובה: תגובות נוספות 12/2/2003  10:53 משקשקת ומרגיעה - הריונית בארונית 12/2/2003  13:27 מוכר לי - p 12/2/2003  13:53 הריונית בארונית - הוצאת לי את המילים מהפה וגם שאלה לאמהות ליותר מילד אחד - הריונית בארון 12/2/2003  13:57 רציתי לענות לך כבר לפני שעתיים אבל הקטנה התעוררה כי הגדול התנגש בעגלה שלה..... - שרי 2 12/2/2003  14:01 בדיוק היום התבכיינתי על אותו נושא (ועודדתי את עצמי) - תמי 12/2/2003  14:03 הי שרי... כתבנו ממש ביחד. אני מאמינה שהמעודד העיקרי פה הוא אהבת אחים. אין כמותה. (ל"ת) - תמי 12/2/2003  14:09 אין לי מה להגיד (עדיין) חוץ מיזה שתמי ושרי - ריגשתם אותי איזה תגובות מקסימות יישר כח לכולנו איפה אמא?11 (ל"ת) - מעיין של ליב 12/2/2003  14:15 אילו תגובות יפות. עלו לי דמעות בעיניים (אמרתי לחוצה, לא?) (ל"ת) - לחוצה 12/2/2003  14:18 ושכחתי להוסיף (טוב שתמי הזכירה לי) - הריונית בארון 12/2/2003  14:25 מה לגביי פסק זמן לעצמך? - רותם 12/2/2003  15:16 נפלאות האהבה - איריס גוב 12/2/2003  17:09 כל כך מבינה על מה את מדברת- - עוד לחוצה אחת 12/2/2003  17:21 ואז מגיע מספר 3...סתם - גילי אבישי 12/2/2003  18:14 בלב של אמא תמיד יש מקום לעוד אחד - מאיה של אופק ומעוף 12/2/2003  22:04 קראתי כמה הודעות אנונימיות ולרגע חשבתי שאולי אני כתבתי אותן - שבית 12/2/2003  22:25 שבית יקירתי, את ממש, אבל ממש לא דוגמא - איריס גוב 12/2/2003  22:29 o.t לגילי - נחמד לדעת שחושבים עלי... (ל"ת) - שבית 12/2/2003  23:29 והעיקר והעיקר - לא לפחד כלל!!!! - שרי 12/2/2003  23:54 שרי, שרי, ממחשבות אף אחת עוד לא נכנסה להריון. אז קדימה יקירה, למעשים! מספר חמש עובר דרך ארבע. (ל"ת) - איריס גוב 13/2/2003  08:39 תודה על העידוד! אני מרגישה יותר חזקה עכשיו. (ל"ת) - לחוצה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש