התהליכים הרגשיים אליהם נחשפות נשים בתקופת ההריון ובזמן הלידה

בתקופת ההריון והלידה, אנו מושפעות מהשינויים שקורים בגופנו ומנוכחותו של העובר בתוכנו. ההוויה שלנו רגישה וחשופה יותר מהרגיל, ומתוך כך ניתנת לנו הזדמנות מופלאה לחדד את תשומת הלב לרגשות שמנהלים לנו את  החיים, ולעבור תהליך של חניכה וצמיחה אישית. בתקופה זו של חיינו אנו פוגשות את מי שאנחנו באמת, מתחת לכיסויים ולהרגלים שפיתחנו במשך השנים, ויש לנו אפשרות לעבור לשלב חדש בחיינו בו אנו מסוגלות להיות פתוחות יותר ולהכיל יותר מהמציאות שסביבנו.  

בתקופת ההריון ובזמן הלידה כל אישה נתקלת באמונות ובדפוסים הכי חזקים ומושרשים שלה. היא עוברת דרך רגשות ותגובות שמוכרים לה מחיי היומיום, אך בהשפעת ההורמונים וההתרחשות האינטנסיבית של ההריון ובעיקר של הלידה, הם מופיעים בצורה מאסיבית, ללא אשליית השליטה הרגילה שיש לנו בקשר אליהם בדרך כלל.

תהליך ההריון והלידה מפעיל את איזור הבטן התחתונה, איזור שצובר במהלך החיים רשמים של פחד, אימה, זעם ואלימות, וגם של רכות, אינטימיות, געגוע, חמלה.

הפעילות הרחמית בהריון חושפת אותנו ביתר שאת לתכנים הרגשיים הללו ולזכרונות מעברנו הקשורים בהם, והתכווצויות הצירים בלידה גורמות להם לעלות בעוצמה רבה עוד יותר. כך קורה שיולדת עשויה למצוא את עצמה בזמן לידה חווה רגשות חזקים כמו פחד, כעס, קנאה, אשמה, בושה, לחץ, חרדה וכן הלאה. היא עשויה להכנס למצב שבו היא נעלבת פתאום מהמלווים שלה עד עמקי נשמתה, או מתנתקת רגשית מהסביבה, או נכנסת להתקף פאניקה, או מנסה לרצות דמות סמכותית, או מתבלבלת ומתפזרת, או אינסוף ווריאציות שונות של תגובות רגשיות והתנהגויות המהוות חלק ממנה. מעבר לאותן תגובות יומיומיות מוכרות, עלולים לעלות בהריון ובלידה בעוצמה מפתיעה גם תכנים רגשיים או זכרונות טראומטיים שהודחקו עמוק ונשכחו, ועלינו להיות מוכנות גם לאפשרות הזו.

מה ההשפעה של כל זה על המהלך הפיזיולוגי של הלידה? 

אופן התנהלות הלידה ותפקוד הגוף בלידה מושפעים ישירות ממה שמתואר לעיל.

רגשות מפעילים אותנו בצורה שיכולה ליצור תקיעות או שחרור בגוף, ומעבר לכך הם גורמים לנו להכנס או לא להכנס למצבים שונים בלידה, למשל מצבים של הסכמה או סירוב להתערבויות מסוימות וכדומה.

אם האישה ומלוויה מודעים לוודאות שתכנים מסוימים יעלו ולהשלכות שיש להופעתם, הם יכולים לשים לב לעוצמתם ברגע היווצרותם, לתת להם מקום ולהגיב אליהם באופן שיתמוך בתהליך הפיזיולוגי של הלידה ויאפשר זרימה טובה שלו. אם הם אינם מודעים לכך - הם עלולים להגיב ללא כוונה באופן שיעכב או ישבש את מהלך הלידה.

בספרה "גופה של אישה, תבונתה של אישה" כתבה ד"ר כריסטיאן נורתרופ' משפט שמתמצת את ההבנה הזו - "את יולדת כמו שאת חיה".

יש נשים שתפיסת העולם הזו מעוררת בהן התנגדות, כיוון שהן סבורות שזה יומרני לחשוב שיש לנו שליטה בלעדית על מהלך הלידה, ומרגישות שזו אפילו חוצפה להפוך לידה מאכזבת או טראומטית לעניין שהוא באחריות היולדת. אולם כפי שאני מבינה זאת, באמירה הנ"ל אין כוונה להעמיד אף אישה למשפט, אלא להצהיר שעל אף השפעות והתרחשויות שאינן בשליטתנו, אנו בהחלט יכולות ללמוד הרבה על עצמנו דרך התבוננות על תגובותינו הרגשיות בלידה, ואם נעשה עבודת הכנה נכונה נוכל להרוויח השפעה חיובית על מהלך העניינים בזמן אמת ולא רק בדיעבד.

חונכנו להאמין שלידה היא אירוע רפואי, התרחשות מלאת סכנות פוטנציאליות, שבה המיטב שאנו יכולות לעשות הוא להפקיד את גופנו בידי אנשי מקצוע שיעזרו לנו להוציא ממנו תינוק בריא ושלם... האפשרות להשתמש בנפלאות הרפואה המודרנית היא פריבילגיה נהדרת וחשובה לאין שיעור, אך האמת היא, שאם נלמד להיות יותר נוכחות בלידה, נוכל לאפשר לה להיות גם יותר קלה, גם יותר בטוחה, וכבונוס גם להוות עבורנו שער ללמידה והתפתחות אישית.

מה ניתן לעשות על מנת להשפיע לטובה על מהלך הלידה?

עבודת הכנה עם אישה בהריון לקראת הלידה יכולה לתרום רבות להתנהלות הלידה עצמה.

בתהליך משותף האישה ומי שעובד/ת איתה יכולים לברר מראש, בדרכים שונות, אילו תכנים רגשיים עשויים לצוף ולהופיע בלידה, ולחשוב יחד על דרכים אפקטיביות להגיב אליהם באופן מעצים.

על מנת לאפשר לעצמנו לידה טובה, אנחנו הנשים ממש לא צריכות להיות מושלמות או נקיות לחלוטין מתגובות רגשיות! עלינו פשוט ללמוד לחדד את תשומת הלב לעצמנו ולמה שקורה לנו -  לדעת מי אנחנו, מה צפוי שיעלה בתוכנו בסיטואציות שונות, לפתח מודעות לאופן התקשורת שלנו עם הסביבה וללמוד לקבל את התמיכה המתאימה לנו.

עקרונות אלה טובים כמובן לשימוש באופן כללי בחיים, אך חשובים ביותר להבנה בהקשר של לידה מכיוון ששם עומד לרשותנו זמן קצר, החוויה עצמה מטלטלת ולא מוכרת לנו, וקל להסחף לתוך האירועים ולאבד את המרכז שלנו בתוכם.

כיצד יכולה כל אישה ליצור לעצמה תוכנית עבודה אישית לקראת לידה?

העבודה שאני מתייחסת אליה מבוססת על חקירת עולמה הרגשי של האישה לעומק, ועל יצירת מרחב שבו היא יכולה לגלות את עצמה מחדש.

האימון אינו מתמקד בתרגול של נשימה, דמיון מודרך או תנוחות לידה מומלצות, ואף לא בשיטות להפחתת כאב. כל אלה טובים ושימושיים כשלעצמם, אך לא תמיד הם מספיק מדויקים ואישיים על מנת לאפשר לידה זורמת ומעצימה.

למשל, כשאישה מרגישה תוך כדי לידה שהיא כרגע שונאת את העולם כולו, או שהיא לא שווה כלום, או שחייה בסכנה, או כל חוויה קשה אחרת שעשויה לעלות בסיטואציה הזו, לעיתים הדבר האחרון שהיא זקוקה לו הוא הנחיה לנשום ולהירגע או לדמיין גלים וכדומה... 

מה שהיא זקוקה לו הוא מרחב מכיל ותומך שמאפשר לה ביטוי מיידי של רגשותיה, "מטופשים" ו"חסרי הגיון" ככל שיהיו, ולעיתים (לא תמיד) היא זקוקה למישהו שילווה אותה בתהליך של התבוננות פנימה וזיהוי מה שעובר עליה בעין הסערה, ויכוון אותה להיזכר ביכולתה וכוחה האמיתיים.

ישנם כלים רבים בעזרתם אישה יכולה להעמיק בהיכרות עם עצמה ועם תגובותיה ולמצוא דרך להפתח לעוצמה, לקסם ולחופש האפשריים לה בהריון ובלידה:

# עבודה בשיחה - על רצונות, ציפיות ופחדים מההריון, מהלידה, מהאמהות, על תקשורת עם העובר, על הקשר שיש לאישה עם אימה או עם בן הזוג שלה, וכן הלאה.

# עבודת גוף ומגע המציפים תכנים רגשיים ומאפשרים למידה ואיזון מחודש.

# עבודה עם התודעה - למשל עם חלומות, מדיטציות, יצירת טקסים וכיוון כוונות, תקשור.

# עבודה עם אמנויות שמציפה תכנים לא מודעים ומאפשרת חיבור בלתי אמצעי לכוחות שבתוכנו - ציור, כיור, ריקוד, עבודה קולית, כתיבה ועוד ועוד.

את כל אלה ניתן לעשות בליווי של מדריכה מקצועית, או באופן עצמאי במידה והאישה מרגישה שזה מה שנכון לה.

אני מאמינה כי ההתבוננות הפנימית והדרך שאישה עוברת בהריון מסייעות לה להגיע מוכנה יותר ללידה ולתקופה שאחריה, שכן תהליך הלידה וההתאוששות ממנה מושפעים ישירות מהמצב הרגשי והרוחני שלנו.

כמו בכל תחום אחר בחיים, גם בתחום ההריון והלידה - כאשר אנו לומדות להכיר את עצמנו לעומק ולקבל את עצמנו ללא שיפוטיות, אנו יוצרות לעצמנו את יותר כוח לבחור וליצור את המציאות שלנו, ולחוות את חיינו בצורה מעצימה.

התהליכים שהייתי עדה להם בהריונות שלי, ובהריונות שליוויתי במשך השנים כאשת מקצוע וכחברה, גרמו לי להאמין בכל לבי בכוח הריפוי שיש לעבודה רגשית בהריון.

אני  מאמינה שהריפוי הזה מהדהד דרך הנשים ההרות, לעוברים שהן נושאות, לתינוקות שנולדים, לבני הזוג... ומאמינה שמתוך המודעות האישית השינוי מחלחל לחברה כולה וליחס שלה לתהליכים המקודשים של ההריון והלידה.