פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

18/11/2002 22:15 רותי מאת: סיפור הצלחה ויב"קי ? לא בטוח. לשיפוטכן... כותרת: התלבטתי כאן איתכן במשך חודשים לגבי סיכויי ההצלחה ללידה ויב"קית. אחרי לידה ראשונה טראומטית שהסתיימה בקיסרי חששתי להיקלע שוב למצב כזה וניסיתי לחשוב איך לעשות זאת אחרת. קראתי כל כך הרבה סיפורי לידה מבתי חולים שונים והגעתי למסקנה שלידה חוויתית ויפה היא עניין של הרבה מזל לאיזה צוות נופלים והאם יש לחץ באותו יום. החלטתי שאני על המזל לא סומכת. אני רוצה ללכת על בטוח. הצלחתי למצוא פתרון של מיילדת צמודה בבית חולים והתחלתי בהכנות. אפילו הודעתי כאן בפורום בשמחה על ההחלטה וקיבלתי תגובות נלהבות. בתחילת תשיעי היא מתקשרת להודיע לי שהיא לא תוכל ליילד אותי ושאצטרך לסמוך שוב על המזל. נשברתי. הרגשתי שלבד לא אהיה מסוגלת לעשות זאת והלכתי על המלצת הרופא שלי. קבעתי תור לניתוח קיסרי יזום. לפחות לא אחווה שעות של ייסורים בחדר הלידה ואבוא מוכנה ורעננה כשאני יודעת את התסריט מראש. התור לניתוח ביום שלישי התקרב. ביום שלישי (שבוע לפני) בלילה אני מרגישה צירים. אני באה ביום רביעי לבדיקה. המוניטור מראה שאלו צירים מדומים והרופא אומר שהכל סגור וראש התינוק למעלה. "את מגיעה בטוח ליום שלישי" הוא אומר. אני מרגישה בלב מעין אכזבה. ביום שישי בלילה שוב צירים. הפעם אני לא מתייחסת עד שבשבת בבוקר אני שמה לב שהצירים מגיעים כל 5 דקות והם חזקים מאוד. איך שאני קמה מהמיטה יש ירידת מים. ואני עדיין בטוחה שאני בטח טועה. אורזת מהר תיק לבית חולים ואת הבעל ונוסעת לבית חולים מתוך מחשבה שבטח ישלחו אותי חזרה. בבדיקה מתגלה שיש לי צירים רציניים ופתיחה של 1.5. אני מודיעה שאני הולכת לנסות לידה רגילה. העניינים נראים מבטיחים. מורל גבוה. חדר לידה שקט. מיילדת מקסימה. הצירים ממשיכים והפתיחה מגיעה מהר מאוד ל-3. ואז מציעים לי אפידורל. אני שלא התכוננתי ללידה רגילה לא יודעת איך להקל בדרכים אחרות על הכאב ושואלת האם זה לא יעכב לי את הלידה כמו בלידה הראשונה. התשובה הנחרצת שעם ירידת מים וצירים כמו שלי אין סיכוי. אני מתפתה. דקות אחרי מתן האפידורל נעלמים כל הצירים. אחרי שעות הפתיחה נתקעת על 5. דה ז'ה וו מפחיד ללידה קודמת. אני שוכבת מהצהריים של יום שבת ועד למחרת בבוקר עם פתיחה של 5 ובקול שבור אומרת לבעלי ששוב הולכים לקיסרי. ואז בבוקר נכנס רופא צעיר וחייכני ואני שואלת בקול שבור "מה עכשיו?" בטוחה שהוא יענה שקיסרי. הוא מחייך אלי ואומר "רצית לידה רגילה וזה מה שיהיה". מתחילים זרוז. תוך שעות אני מתחילה להתקדם ומגיעה לפתיחה מלאה. מיאוש טוטלי אני מגיעה להתרוממות רוח למרות שפיזית אני די גמורה משעות של שכיבה וסימום. ואז אני שואלת את המיילדת מה עושים עכשיו. היא עונה לי ללחוץ בכל ציר ונעלמת. יותר משעה אני שוכבת לבד ולוחצת בלי שאין לי מושג אם אני עושה נכון כי לא עברתי שום הכנה וכי אני עם אפידורל וחסרת תחושה בחלק התחתון של הגוף. עכשיו אני משלמת בכאבים נוראיים על כל הלחיצות האלו. ואז נכנסים מיילדת מבוגרת ושני רופאים צעירים. הם מדריכים אותי איך ללחוץ ואחרי פעמיים המיילדת עושה פרצוף כאילו תפסה אותי מעתיקה בבחינה או משהו בסגנון. הכל מתחיל לזרום במהירות. הרופא אומר "ואקום" ומורה לבעלי לצאת מהחדר. אני מתחננת שיתנו לו להישאר אבל ללא הועיל. תוך 5 דקות מאז שנכנסו לחדר התינוק בחוץ. אני צורחת לבעלי שיכנס מהר כדי שלא יפספס את הרגעים הראשונים של בננו. רואה את התינוק לשניה ומייד המיילדת חוטפת אותו ולוקחת אותו. אני צועקת שיתנו לי להחזיק אותו והיא עונה שקר לו. תוך דקה היא מחזירה לי חבילה עטופה טוב טוב עם פרצוף קטן מציץ. אני אומרת שאני רוצה להניק אותו והיא עונה שהוא אחרי ואקום וצריך ללכת להתאוששות. התינוק קיבל אפגר 9 אחרי דקה ו-10 אחרי 5 דקות ולא היה בשום מצוקה. והם לקחו לי אותו. אותי לקחו ל-3 שעות לחדר התאוששות ואותו לחדר אחר. רק אחרי קרוב ל-4 שעות מהלידה נפגשנו. ואני כל כך כועסת. סבלתי 30 שעות של ייסורים בשביל להגיע לרגע הגדול. לכל אורך הדרך ליווה אותי צוות נהדר ותומך. גם הרופאים שיילדו אותי היו ממש בסדר. והכל בגלל מיילדת אחת (שהיא סגנית אחראית חדר לידה ועם השקפות מיילדותיות של דינוזאור) נהרס לי הכל. ומדוע בשלב הלחיצות לא היתה איתי אף מיילדת ? אני בטוחה שעם מיילדת טובה לצידי לא היה צריך ואקום. גם ככה הוא היה מאוד מהיר כי התינוק היה כמעט בחוץ. מדוע אחרי שיצא תינוק לא נתנו לי להיות איתו למרות שמצבו היה מצויין ? מדוע אני בתחושה של החמצה ? ומה דעתכן, האם יש מקום להתלונן על מיילדת כזו ? אז הצלחתי או לא ? אני עוד לא יכולה להחליט. אולי כשאתאושש מהכל... תוכן ההודעה: תגובות נוספות 18/11/2002  22:51 את הצלחת ובגדול!! - שרה 18/11/2002  22:56 בוודאי! אך עם מעט אבל... - אפרת 19/11/2002  0:2 רותי גיבורה, עשית זאת!! - דיאנה 19/11/2002  7:46 עשית זאת! - טלי ר 19/11/2002  7:53 המון מזל טוב - וכל הכבוד! - כרמית_מ 19/11/2002  8:4 רותי - כל הכבוד - אמיליה 19/11/2002  8:6 שכחתי לשאול באיזה בית חולים ילדת? (ל"ת) - אמיליה 19/11/2002  8:40 יש!!! רותי, כל הכבוד את נהדרת! - נירה 19/11/2002  8:40 רותי, אין לך מושג כמה זה מעודד לשמוע - עירית ל 19/11/2002  9:53 רותי - ועוד איך !!! את גיבורה ואמיצה !!! - זהר 19/11/2002  10:40 מצטרפת לאחרות - כל הכבוד לך!! הצלחת, ואת יכולה להיות גאה בעצמך. - רינת 19/11/2002  11:41 מזל טוב רותי יקרה! לי יש דיעה קצת שונה ... - טובה קראוזה 19/11/2002  11:47 תודה לכן. התגובות החמות בהחלט מעודדות - רותי 19/11/2002  11:54 טובה - רותי 19/11/2002  12:1 רותי, - טובה קראוזה 19/11/2002  12:9 טובה - מוכרחה להגיב - כרמית_מ 19/11/2002  12:53 וואו רותי, (ל"ת) - יעל.ש. 19/11/2002  13:2 והנה התוכן... - יעל.ש. 19/11/2002  13:31 לרותי מזל טוב - סיפור מרגש ביותר:-) (ל"ת) - אלכס 19/11/2002  16:6 לרותי הגיבורה, - סאלוש 19/11/2002  16:42 רותי יקרה ואמיצה - Adi 19/11/2002  21:14 רותי יקרה עד מאוד.. - בלו 22/11/2002  14:45 טובה היקרה, - שרון-ש 23/11/2002  17:57 שרון יקרה ואהובה, - טובה קראוזה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש