פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

26/8/2005 11:56 מיקי ג מאת: סיפור הלידה של שחף + מידע על הלידה בלניאדו כותרת: שלום לכולן אני משתתפת לא מאוד אקטיבית בפורום, אך קוראת הרבה בעיקר סיפורי לידה וכשיש לי משהו משמעותי גם מגיבה. הפעם מתחשק לי לשתף בסיפור הלידה של ביתי וגם קצת לספר על לניאדו למי שלא ילדה שם ורוצה. אז ככה.. הריון שלישי. שני בנים בבית - אלמוג בן 6 ובועז בן שנתיים. ועכשיו מחכים לבת. כמו בשני ההריונות הקודמים אני שוב סוחבת עד סוף אוגוסט. כן אני יודעת סוג של מזוכיזם. אני מתרגלת יוגה עוד מההריון של בועז ומכינה את הגוף בתקווה שגם הפעם תהיה לידה טבעית. את אלמוג ילדתי במאיר בלידה ארוכה וקשה. את בועז ברוטשילד בחדר לידה טבעית והפעם החלטתי לנסות את לניאדו. ביקרתי במרכז לידה טבעית שלהם ומאוד התלהבתי ושמעתי הרבה סיפורים על המסירות האינסופית של הצוות. יום שני בלילה אני מתעוררת ב00:30 עם תחושה מסוימת של צירים. לקראת 2:00 אני מחליטה לבדוק אם יש תדירות קבועה. והנה כל ארבע דקות. ב2:30 אני מודדת שוב. כל 2 דקות ! "קום קום" אני מעירה את בן זוגי שרוטן לו:"אבל למה תמיד זה צריך להיות בלילה?". אנחנו מעירים את חמותי שגרה מעלינו ונוסעים לבית חולים. מגיעים ב3:30 אני נכנסת למיון יולדות והוא ממתין בחוץ. מתחילים לבדוק שהכל בסדר היות ואני רוצה להיכנס למרכז לידה טבעית. פתיחה 3 מחיקה 70% אך המוניטור לא מראה תנועות עובר. הילדה ישנה. שוקולד, מיץ... שום דבר. לא רוצה לקום. אני עם צירים החוש לוקי והיא ישנה. ברור לי שהכל בסדר איתה ואין איזה מצוקה , גם האולטראסאונד מאשר זאת, אך ללא תנועות עובר אני לא יכולה להיכנס למרכז הטבעי. הצירים כבר תכופים מאוד. אני שותה כל הזמן תה פטל ובכל ציר אני נכנסת לריכוז. מנסה לצלול לתוך הכאב, לא להלחם בו לא לפחד ולדמיין כל הזמן את הפתיחה וההתרחבות של תעלת הלידה. משמיעה קולות נמוכים ןעמוקים מתעלמת לחלוטין בכל ההתרחשיות/ תגובות שמסביב. בעלי בחוץ, ואין איתי מילדת מסוימת כי אני עדיין לא בחדר לידה, אבל אני מרגישה שזה הדבר הכי נכון לי הפעם בשביל להגיע למקום המדוייק של ההתמודדות. כעבור שעה וחצי בודקת אותי האחות . מחיקה מלאה ופתיחה 8 ס"מ. השעה 5:40 אני אומרת למילדת :"תנועות או לא תנועות אני מרגישה צירי לחץ". אנחנו ניגשות לחדר לידה הסמוך. בעלי מצטרף. 4 לחיצות , כאבים מטורפים, המיים נפקעים והיא בחוץ. שעת הלידה 6:00. משקל 3:835 .יש! וגם התחלף ממזל אריה לבתולה, בדיוק כפי שרציתי. וואו איזו הקלה להיות אחרי. והאושר שהפעם בא גם עם מין שלווה עמוקה. אחרי שעתיים בחדר לידה, היא יונקת נפלא. אני מרגישה מצויין. אנחנו עוברות למחלקה. במחלקה אני מבקשת להיות בביות מלא- כלומר שהילדה איתי כל הזמן (ברור שבררתי מראש שמאפשרים זאת). המחלקה מפוצצת , רק במסדרון 8 נשים. משהו מטורף. מכניסים אותי לחדר של 4 (שלמעשה אמור להיות של 3). בסדר. אני ממש לא מפונקת ומחפשת רק את הבסיסי. אבל מהר מאוד מסתבר לי ששכנותי לחדר לא בביות. והבחירה שלהן נבעה מהצורך (הבהחלט מובן) לנוח בשקט אחרי הלידה. אני מבקשת אם אפשר להעביר אותי לחדר עם עוד נשים שבחרו בביות. זה לא אפשרי. הם מפוזרות בין החדרים השונים. אז זה היה קצת מאכזב. כי כל הזמן הייתי צריכה לעמוד על המשמר שאני לא מפריעה ולצאת החוצה כשהיא בוכה. למחרת העבירו אותי לחדר שהייתה בו עוד אחת בביות אבל עוד שתיים לא. כך שלמעשה זה לא ממש השתנה. כמו כן לא היו בחדר תנאים לטיפול בתינוקת כמו שידת החתלה וכו.. הצוות שבאמת כשם שיצא להן ,מקסימות. אך הן קרסו תחת העומס ולא ממש הספיקו להגיע ליולדות. הכביסה נגמרה ופתאום לא היו מגבות, או מכנסיים לתינוקת. בקיצור מה שאני רוצה להגיד זה ככה. הצוות בלניאדו רובן מאוד נחמדות, המרכז לידה טבעי אליו לא הספקתי להגיע עושה רושם מאוד חיובי. רק חבל שאין רצף בין הגישה של חדר לידה לבין המחלקה. זהו בזמן כתיבת שורות אלו , שחף גמרה לינוק ונרדמה. היה לי נעים לשתף ומקווה שעזרתי למתלבטות לקבל תמונה מלאה ולא בטוח שמשקפת לכל יום בשנה שבת שלום מיקי תוכן ההודעה: תגובות נוספות 26/8/2005  13:46 מיקי - מזל טוב! לידה מדהימה ! הרבה אושר. (ותודה על האינפורמציה) (ל"ת) - גילגולש 26/8/2005  14:5 מותר לי לברך גם וירטואלית?? נשיקות מותק, ואין כמוך בלידות - המשיכי כך :) (ל"ת) - מעיין 27/8/2005  2:22 Mazal Tov but you should know that - Ilana Shemesh, natural midwife 27/8/2005  16:38 מזל טוב מיקי, יופי של לידה. תודה ששיתפת! (ל"ת) - עוד שין 27/8/2005  17:38 לאילנה - מיקי ג 28/8/2005  0:30 לגבי לניאדו - mami

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש