פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

5/3/2009 10:30 טלי תקומי מאת: חוויותי כמלבישה פורימית מוטרפת כותרת: הרבה מים עברו עלינו בירדן מיום הגשת ההצעה למכרז- דהיינו מהיום בו הוצאתי מהפה שלי התחייבות פומבית לחפש את הקטנצ'יק לשוקולד. סקר שווקים מעמיק גילה לי שאין תחפושת כזו בנמצא ויש לייצרה באופן עצמוני. החלטתי ללכת על זה, מכמה סיבות: אחת יותר גרועה מהשניה...המכנה המשותף הנמוך של כולן הוא הוזלת עלויות. מצויידת בכמות סבירה של מוטיבציה, יצאתי ללקט תובנות מהשטח. הרעיון של הספוג, שניתן לי כאן, מאוד מצא חן בעיני. הבעיה היא, שקראתי אותו אחרי שכבר רכשתי סול חום ונילווים. שלושים ש"ח. המפנה התרחש בפלורנטין, אצל מישהו סבלני שמדפיס על בדים. הוצאתי לו לפי דרישתו קובץ פוטושופ 1:1, ברזולוציה שגורמת למחשב הפנטגון צרבת, תמונה של טבלת שוקולד והוא הדפיס לי אותה על בד מבריק. האמת? יצא פצצה!!! אממה? חמישים ש"ח. אחר כך זה כבר זרם. הכסף. מה זה עוד 25 ש"ח, למזרן דק בשביל הריפוד? בד זהב מצאנו בבית. כשהבאתי את האינסטרומנטים לחייט המאותגר הוא שילח אותי החוצה אחרי שעה של נסיונות להסביר לו איך אני רוצה את זה, בטענה שזה גדול עליו. הלאה. חנות הוילונות השכונתית. היא דווקא עשתה רושם יותר אינטיליגנטי ואחרי שלושה ימים גם החזירה מוצר תפור, עד המקום שהבינה. אנחנו במאה וחמישים ש"ח וצפונה. מחפשים את הילד האומלל, מורידים, מתייעצים, רבים. זה לא נראה בדיוק שוקולד. זה כזה "ליד". חוטי הוילונות שתפרה מאותגרת הוילונות בולטים מכל מקום. גם הורידים במצח של כולנו. התוצאה דומה יותר לצב נינג'ה שהסתבך בחוטי המצנח של עצמו. הקטנצ'יק מתחרט בכל נימי נשמתו על ההחלטה האומללה להתחפש לשוקולד. תנו לו לאכול מלפפונים שנתיים, רק לא לדגמן עוד פעם את השיריון החום המשונה. קונסוליום עם שיחיה מניב: אין ברירה. חוטי הוילונות בולטים מידי, יש לגזור אותם לאלתר ולחבר את הטבלה המזורגגת בדרך אחרת לבד הזהב, ולחולצה חומה שאילתרנו. אבל איך עושים את זה בלי מכונת תפירה??? אוי כמה שאנחנו לבד בעולם. אין ברירה. צריך לחזור לחייט המאותגר. אולי יבהל פחות אחרי שיראה את הכל כמעט תפור. אני מחלקת הוראות: אני אארוז את הקטן באוטו, אתה תביא את הבדים. בדיעבד זה היה צריך להיות הפוך. אני זכרתי את הקטן, שיחיה שכח את החולצה. שוב גורשנו בבושת פנים. מה עושים? איך מחברים את הקונסטרוקציה? אולי לקנות גוטרמן? (זה לא איש. זה דבק בדים. עוד עשרים ש"ח?) לשיחיה מוח יצירתי בטירוף ושלל פתרונות הנדסיים לא שיגרתיים. הוא רק לא אוהב לגייס אותם, בטח לא לצרכי תחפושת . אחרי כמה מבטי זעם מצידי הוא מגייס אותם ועושה שני דברים: שם וטו על קנייה נוספת ומציע להבליע את חוטי המצנח מחנות הוילונות ב ת ו ך החולצה. "איך"? אני שואלת. "לעשות חורים בחולצה", הוא עונה. לעשות חורים בבגדים זה קצת אוונגרד בשבילי, אבל בסוף אני מתרצה. יש לי ברירה? המספריים, שזה עתה חזרו מגיזום קווצות בלונדיניות לצורך שידרוג הפיאה של הגדול (שימי מארץ נהדרת. סאגה אחרת) חותכות בפוטר החי. הקטן ושיחיה נאבקים זה בזה, בנסיונות לפתור את עצמם אחד מהשני ולדגמן לי את הקונסטרוקציה (ניסיתן פעם לקשור קשר שטוח בתוך שרוול פוטר וגם לחייך?) אין לי סיום נאות, כי מדובר בדו"ח מצב. היום נמשיך להתבחבש בתוצאת הניסוי האידיוטי, לחסוך על תחפושת פורים. אז כן, אנחנו עדיין בתוך הפלונטר. וכן, הקטנצי'ק יצטרך ללכת עם זה ביום ראשון, ביי הוק וביי קרוק. מזל שזה גן ועוד עשר שנים כבר לא יזכרו לו את זה. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 5/3/2009  10:48 קודם כל חייבת להגיד - אני עצמי 5/3/2009  10:56 העיקר הכוונה לא?! <אייקון של קריצה> - עופרי 5/3/2009  10:58 טלי את קורעת - אורי 5/3/2009  11:25 המך חוויותי כמלבישה פורימית מוטרפת - טלי תקומי 5/3/2009  11:34 קודם כל את מקסימה, ועכשיו כמה לינקים שאולי יעזרו במירוץ לקראת שעת ההתחפשות: - maia 5/3/2009  11:41 עכשיו ברור להיכן נעלמת כל הזמן הזה... - אני גיטרה 5/3/2009  12:12 :) :) :) - גל לביא 5/3/2009  13:9 אין, אין עליך תקומי! בודאי שבכתיבה הקורעת, אבל גם ביכולת הנתינה וההתמודדות עם הילדודס. רוצים תמונות!!! (ל"ת) - מעיין 5/3/2009  14:18 למרות שניסיתי לגייס את חוש ההומור שלי..... - קראתי 5/3/2009  15:24 טלי'נקה- את משהו את!!!!!!!!!!!!! (ל"ת) - מאמוש 5/3/2009  15:26 נהנתי לקרוא! - חדשה 5/3/2009  20:34 את אמא מקסימה!אין לי ספק שבסופו של דבר יצא שוקולדי ומתוק. - רוי 6/3/2009  0:11 טלי תקומי, רעיונות גדולים. רק רציתי להגיד, לא לשכוח לשימי - - ע.פ. 6/3/2009  10:36 טליף עכשיו קראתי ונקרעתי מצחוק ! פורים שמייח !! (ל"ת) - לימורית 6/3/2009  12:13 יו הרגת אותי. אני קוראת וצוחקת עם עצמי.. - אסנת גלבוע 6/3/2009  12:16 אה ועוד משהו - אסנת גלבוע 6/3/2009  16:20 טלי!!!!! גנובה אחת, הרסת אותי - אורנית מזרחי 7/3/2009  12:8 (-: שמחה ששיעשעתי... וקישור לתמונה - טלי תקומי 7/3/2009  22:17 זה לא אמיתי - רותי קרני הורוביץ

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש