הקדמה
חברי הוועדה (עפ"י סדר א"ב):
מושגים
1. הנקה
1.1. המלצות:
2. תוספי תזונה
2.1. המלצות:
2.2. תוסף ויטמין D:
2.3. תוסף ויטמין A:
2.4. תוסף ברזל:
3. תרכובות מזון לתינוק (תמ"ל)
3.1. המלצה:
3.2. סוגי תמ"ל אחרים:
4. אנמיה מחוסר ברזל
4.1. המלצות:
5. נוזלים בהזנת תינוקות
5.1. המלצות:
5.2. מי ברז:
5.3. נוזלים אחרים:
6. מעבר למזונות משלימים (Complementary Foods)
6.1. המלצות:
6.2. הגיל המתאים להגשת מזונות משלימים:
6.3. קיימים מספר תנאים מוטוריים ותחושתיים המראים על מוכנות התינוק לשינויי מרקם המזון
6.4. מזונות ראשונים המתאימים לטעימות מזון:
6.5. חלב פרה
6.6. מוצרי חלב
6.7. משקאות על בסיס סויה (שאינו תמ"ל) , אורז, שקדים ושומשום
6.8. חלב עיזים:
7. תפריט בשנה השנייה לחיים:
7.1. המלצות:
8. נושאים נוספים בתזונת תינוקות
8.1. אלרגיות למזון
8.2. התגובה האלרגית למזון מתחלקת לשני סוגים עיקריים:
8.3. תינוקות אלרגים לחלבון חלב פרה:
8.4. תמ"ל לתינוקות ממשפחות אטופיות:
8.5. תוספת מזון משלים:
8.6. מניעת מחלת צליאק (כרסת):
8.7. עששת:
8.8. תופעות במערכת העיכול
8.9. תפריט צמחוני:
9. מלח ונתרן בתזונת תינוקות
9.1. המלצה:
10.הזנת פגים לאחר שחרור מבית החולים
10.1. המלצות:
נספח מס' 1: קוים מנחים להזנת התינוק לפי גיל
נספח מס' 2-הכנת תרכובת מזון לתינוקות ( תמ"ל) עד גיל שנה בבית
נספח מס' 3- מדריך לאנשי מקצוע להזנת הפג לאחר השחרור -2009
 

הקדמה
מדריך זה מתווה מדיניות להזנת תינוקות ופעוטות ומיועד לעוסקים במקצועות הבריאות בקהילה ובבתי החולים. ההנחיות מכוונות להבטחת תזונה נבונה בילדות ולקידום הבריאות, בטווח הקצר ובטווח הארוך. אין כוונת מדריך זה לתת הנחיות לתינוקות ופעוטות הזקוקים לטיפול תזונתי מיוחד או להוות תחליף לייעוץ רפואי. כמו כן, המדריך אינו מתיימר להוות סקירה של הספרות המדעית הענפה בנושא. ההמלצות המובאות במדריך מתבססות על המלצות גופים מובילים בעולם ודעת מומחים בתחום תזונת תינוקות ופעוטות[1][2] . חשוב לציין כי מחקרים רבים שעוסקים בתזונת תינוקות אינם מבוססים על ניסויים קליניים משום שאינם ברי-ביצוע או שאינם אתיים מסיבות שונות. במקרים בהם לא נמצאו ראיות מדעיות תומכות, מובאות המלצות המקובלות על סמך נסיון ארוך שנים.

המדריך המובא כאן מחליף את המדריך הקודם של משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בנושא הזנת התינוק, שהתבסס בעיקרו על ההמלצות הקנדיות להזנת התינוק[3], תוך התאמה לישראל. בעדכון הנוכחי (2008) השתתף פורום שכלל את נציגי משרד הבריאות, וועדת התזונה של איגוד רופאי הילדים, (רופאי ילדים, מומחים בנאונטולוגיה ובגסטרואנטרולוגיה ותזונה), ושירותי בריאות כללית.
הערה: לאורך התדריך השימוש בלשון זכר (תינוק) מכוון לשני המינים (תינוק ותינוקת).

חברי הוועדה (עפ"י סדר א"ב):
גב' עינת אופיר (מרכזת הוועדה)
גב' חוה אלטמן
פרופ' יורם בויאנובר
פרופ' דוד ברנסקי
ד"ר אילן דלאל
פרופ' צבי וייצמן
גב' יוספה כחל (מרכזת הוועדה)
פרופ' פרנסיס מימוני
גב' אירית פורז
ד"ר ליסה רובין
ד"ר אריה ריסקין
ד"ר זיוה שטל (ראש הוועדה מטעם משרד הבריאות)
פרופ' רענן שמיר (ראש הוועדה מטעם איגוד רופאי הילדים)

מושגים
הנקה בלעדית ((exclusive breastfeeding– הזנה בחלב אם בלבד, ללא כל תוספת של נוזלים כלשהם או מזון אחר, פרט לתוספי ויטמינים ומינרלים.
הנקה שליטה (predominant or full breastfeeding)– הזנה בחלב אם כמקור מזון עיקרי, תוספי תזונה וטעימות מזון בכמות קטנה. סוג הזנה זה מתאים לגילאים 17-26 שבועות (4-6 חודשים).
הזנה משלימה ((complementary feeding – הזנה בחלב אם בתוספת מזון משלים לחלב אם. סוג הזנה זה מתאים לגיל 26 (6 חודשים) שבועות ומעלה.
מזון משלים ((complementary food- כל סוגי המזון המוצק והנוזלי שאינו חלב אם, תמ"ל או תמ"ל המשך.
תרכובות מזון לתינוק (תמ"ל) - מוצר מזון הנועד לשמש כמקור תזונה לתינוקות ופעוטות, במקום חלב אם באופן מלא או חלקי (infant formula; follow-on formula). עם זאת, אין התמ"ל מהווה תחליף, במלוא המובן האיכותי, לחלב אם.
הזנה תחליפית(replacement feeding)–הזנת תינוק שאינו ניזון כלל מחלב אם במזון כולי המספק את כל רכיבי התזונה להם הוא זקוק. (תמ"ל).
חשיפה למזון משלים (introduction of complementary food) – מתן כמויות קטנות של מזון משלים לתינוק, במטרה לאפשר לו להכיר מגוון טעמים ומרקמים חדשים, ולאפשר למערכת החיסונית "היכרות" עם מגוון חומרים או מרכיבים חדשים המצויים במזון. בתקופת החשיפה למזון משלים תינתנה לתינוק כמויות קטנות ועיקר המזון יהיה חלב אם (הנקה שליטה). בסביבות גיל 6 (26 שבועות) חודשים ניתן להגיע לארוחה מלאה המורכבת ממזון משלים בלבד (על פי טבלה בנספח 1)
 
. הנקה
1.1. המלצות:
1.1.1. הנקה בלעדית או שליטה רצויה עד סביבות גיל 6 חודשים, והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב אם עד גיל שנה ואף יותר מכך, כל עוד ההנקה מתאימה לאם או לתינוק.
1.1.2. מומלץ כי כל התינוקות יתחילו בהזנה משלימה בסביבות השבוע ה-26 לחיי התינוק (6 חודשים). החשיפה למזון משלים לחלב אם לא תתבצע לפני השבוע ה- 17 לחיים (4 חודשים).
1.1.3. הזנה בתרכובות מזון לתינוקות במקום הנקה במקרים בהם הנקה אינה מומלצת: אמהות נשאיות HIV, חולות בשחפת פעילה, או מטופלות בתרופות בעלות התוויות נגד להנקה. במקרים הנ"ל יש ליידע את ההורים על הצורך בהזנה בתרכובות מזון לתינוקות.

ארגון הבריאות העולמי (אב"ע), המכוון את המלצותיו למדינות מתפתחות ומפותחות, ממליץ על הנקה בלעדית למשך ששת החודשים הראשונים לחיים והמשך ההנקה בתוספת מזון משלים עד גיל שנתיים או יותר [4]. אב"ע מדגיש את חשיבות ההנקה הבלעדית למשך 6 חודשים במדינות מתפתחות, היות וההנקה הינה מצילת חיים במקרים רבים [5] . לעומת זאת, במדינות מפותחות, היתרונות הבריאותיים של ההנקה הבלעדית בין הגילאים 4 ל-6 חודשים אינם חד משמעיים, אך גם לא נצפתה גדילה איטית יותר בתינוקות שינקו בלעדית 6 חודשים, בהשוואה ל – 3 עד 4 חודשים [6] .
מטה אנליזות שנערכו לאחרונה על השפעות ההנקה על בריאות תינוקות ואמהות במדינות מפותחות בטווח הקצר והארוך [7] [8][9]הצביעו על כך, שהנקה מקטינה את השכיחות של התופעות הבאות:
· דלקת אוזן תיכונה בתינוקות
· זיהומים במערכת העיכול
· זיהומים חמורים במערכת הנשימה התחתונה (הדורשים אשפוז)
· NEC בפגים
· האטה בהתפתחות אינטלקטואלית ומוטורית
· השמנה בילדים
· יתר לחץ דם בגיל מבוגר
· סרטן השד באמהות
· אטופיק דרמטיטיס
· אסתמה בילדים צעירים

בהקשר לאטופיק דרמטיטיס ואסטמה: בעבודות שנעשו על תינוקות בסיכון גבוה לפתח אלרגיות (לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה עם אטופיה) קיימות עדויות לכך שהנקה בלעדית למשך 3 חודשים לפחות מגנה בפני תופעה של צפצופים (wheezing) בשנתיים הראשונות לחיים. אין מספיק הוכחות לכך, שההנקה מגנה בפני התפתחות אסטמה מעבר לגיל 6 שנים. בנוסף, הנקה בלעדית למשך 4 חודשים בהשוואה לתמ"ל על בסיס חלב פרה מפחיתה את היארעות אטופיק דרמטיטיס ואלרגיה לחלב פרה בשנתיים הראשונות לחיים [10]. אין מספיק מידע על האפקט "המגן" של הנקה בלעדית בהמשך החיים.

אנשי הצוות הרפואי העובדים עם אמהות ותינוקות (רופאים, אחיות, דיאטניות) צריכים לעודד את ההנקה על ידי הדרכה על עקרונות ההנקה ויישומה לפני הלידה ולאחריה. העקרונות הם:
· התחלת הנקה מיד לאחר הלידה
· הנקה לפי דרישת התינוק
· עידוד השהייה בתנאי ביות בבתי היולדות (rooming in)
· הימנעות ממתן תמ"ל או נוזלים לתינוק היונק
· הימנעות ממתן מוצץ לתינוק עד להתבססות ההנקה
· המשך ההנקה עם החזרה לעבודה ואפשרות לשימוש במשאבות לשאיבת חלב
· עקרונות לשאיבת חלב אם ואחסונו
· הכרת דפוסי הגדילה של תינוק יונק (השונים מאלו של תינוק המקבל תמ"ל).
· עידוד נשים מעשנות להימנע מעישון או לפחות להפחית בכמות העישון. יחד עם זאת, אלה שממשיכות לעשן עדיין רצוי כי יבחרו בהנקה.
· התאמת הטיפול התרופתי לאם מיניקה.

2. תוספי תזונה
2.1. המלצות:
2.1.1. מתן תוסף ויטמין D3 לכל תינוק (יונק ושאינו יונק) החל מהלידה ועד תום החודש השנים עשר לחיים. המינון היומי המומלץ הינו: 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 מידי יום.
2.1.2. מתן תוסף ברזל לכל תינוק מתום החודש הרביעי עד תום החודש השניים עשר לחייו. מינון התוסף יהיה: 7.5 מ"ג ליממה עד תום החודש השישי ו-15 מ"ג ליממה מתחילת החודש השביעי ועד תום החודש השניים עשר. כל זה ללא קשר לרמת ההמוגלובין שבדם התינוק ולרמות הברזל בתפריטו (מניעה ראשונית של חסר ברזל).

2.2. תוסף ויטמין D:
תינוקות יונקים: תת-אוכלוסיות מסוימות בישראל אינן חושפות את עורן לשמש (למשל נשים חרדיות, נשים בדואיות). בנוסף, נשים רבות מקיימות את המלצת משרד הבריאות ומגינות על עורן בפני שמש. לקבוצות אלה עשוי להיות מחסור בוויטמין D בגופן. כתוצאה מכך תהיה השפעה גם על רמות הוויטמין אצל התינוק.
תינוקות הניזונים מתמ"ל: למרות שבתמ"ל מצוי וויטמין D , הכמות שמקבל התינוק תלויה בנפח התמ"ל שהוא אוכל. במחקרים שנעשו על תינוקות שקיבלו תמ"ל נמצאו רמות נמוכות של ויטמין D בדם.
מאחר ולא ניתן לזהות את כל התינוקות הנמצאים בסיכון למחסורים בויטמין זה ומאחר ואין סיכון בתוספת שלו ברמות המומלצות ע"י משרד הבריאות עפ"י ה- ) DRI's400 יחידות) , ממליצים שירותי בריאות הציבור לתת לכל תינוק 400 יחידות בינלאומיות של ויטמיןD3 מידי יום החל מהלידה ועד גיל שנה[11][12] [13][14].

2.3. תוסף ויטמין A:
בעבר מקובל היה לתת לתינוקות בישראל שילוב של ויטמין A+D. ועדה מקצועית של משרד הבריאות, אשר דנה בהמלצות אלה הגיעה למסקנה שרוב התינוקות בישראל מקבלים מספיק ויטמין A בתזונתם, בין אם הם יונקים או בין אם מקבלים תמ"ל. על כן הוחלט לבטל את ההנחיה למתן ויטמין A. עם זאת, באוכלוסיות בהן נמצא חסר שכיח בוויטמין זה, כמו המגזר הבדואי בנגב, ניתן לשקול מתן תוספת זו ע"י הרופא המטפל, במיוחד כשמדובר בילדים עם שכיחות גבוהה יחסית של מחלות זיהומיות חוזרות.
2.4. תוסף ברזל:
ראה פירוט בפרק על אנמיה.

3. תרכובות מזון לתינוק (תמ"ל)
3.1. המלצה:
3.1.1. תמ"ל יינתנו לתינוקות המקבלים הנקה חלקית או שאינם יונקים כלל עד גיל שנה. יש לבחור בתמ"ל על בסיס חלב פרה מועשרים בברזל, פרט למקרים בהם קיימת התוויה רפואית לסוגי תמ"ל אחרים.

תמ"ל על בסיס חלב פרה מהווים את המוצר הסטנדרטי להזנת תינוקות בשלים, ללא היסטוריה של אלרגיה במשפחה. יש להזין תינוקות בתמ"ל על בסיס חלב פרה מועשר בברזל עד שיגיע התינוק לגיל שנה ויאכל מגוון רחב של מזונות עשירים בברזל. מומלץ למשפחות דתיות להעדיף תמ"ל על בסיס חלב פרה, הנושא הכשר של הרב המקובל עליהם. בגיל שנה אפשר להחליף את התמ"ל בחלב פרה מפוסטר,

3.2. סוגי תמ"ל אחרים:
3.2.1. תמ"ל על בסיס סויה:
תמ"ל על בסיס חלבון סויה שונה מתמ"ל על בסיס חלבון חלב פרה מבחינות רבות, למשל: מקור החלבון, סוג הפחמימות, הרכב חומצות האמינו, תכולת הפיטואסטרוגנים,. הוא לא נמצא יעיל בהפחתת שכיחות מחלות אטופיות אצל תינוקות בסיכון גבוה, אך הוא יכול לשמש תחליף הולם לחלק מהתינוקות, הסובלים מאלרגיה לחלב פרה (ראה פרק בנושא אלרגיות למזון). חשוב להדגיש את הצורך בייעוץ רפואי מתאים לפני החלטה על שינוי סוג התמ"ל לתינוק .
תמ"ל על בסיס סויה יכול להתאים לתינוקות עם גלקטוזמיה, אי סבילות מולדת ללקטוז (נדיר מאד) ולתינוקות ממשפחות המעדיפות להימנע ממזון מן החי (טבעונים, צמחונים) [15] .
קיימות משפחות דתיות הבוחרות לתת תמ"ל על בסיס סויה מטעמי כשרות. מומלץ להדריך משפחות אלו להעדיף תמ"ל על בסיס חלב פרה, הנושא הכשר של הרב המקובל עליהם.
3.2.2. תמ"ל על בסיס הידרוליזאט של חלבון:
תמ"ל זה מיועד בעיקר לתינוקות וילדים הסובלים מאלרגיה צולבת הן לחלב פרה והן לחלבון הסויה (ראה פרק בנושא אלרגיות למזון). בספרות ישנם דיווחים נדירים על מקרים של תגובה אלרגית לתמ"ל זה.
השימוש בתמ"ל זה יעשה בהמלצת רופא בלבד.
3.2.3. תמ"ל על בסיס חומצות אמינו חופשיות [Free Amino acids}:
תמ"ל זה מכיל תערובת של כל חומצות האמינו בצורתן המולקולארית, כמקור החלבון. הוא מיועד לתינוקות וילדים עם מחלות מעיים ספציפיות, וכן לחלק קטן מהתינוקות הסובלים מאלרגיה צולבת לחלב פרה ולסויה (ראה פרק על אלרגיות למזון).
השימוש בתמ"ל זה יעשה בהמלצת רופא בלבד.

הנחיות להכנה בטוחה של תמ"ל – ראה נספח 2

4. אנמיה מחוסר ברזל
4.1. המלצות:
4.1.1. עידוד הנקה בלעדית לפחות עד שבוע 17 (4 חודשים).
4.1.2. בחירת תמ"ל מועשרים בברזל לתינוקות שאינם יונקים, או יונקים חלקית.
4.1.3. תוספת מזון משלים עשיר בברזל ודייסות מועשרות בברזל לתפריט התינוק .
4.1.4. חשוב להמשיך ולהזין במזונות מועשרים ועשירים בברזל מעל גיל שנה לצורך אספקת ברזל.
4.1.5. דחיית הוספת חלב פרה ניגר לתפריט התינוק עד גיל שנה.
4.1.6. מתן תוסף ברזל לכל תינוק מתום החודש הרביעי עד תום החודש השניים עשר לחייו. מינון התוסף יהיה: 7.5 מ"ג ליממה עד תום החודש השישי ו-15 מ"ג ליממה מתחילת החודש השביעי ועד תום החודש השניים עשר. כל זה ללא קשר לרמת ההמוגלובין שבדם התינוק ולרמות הברזל בתפריטו (מניעה ראשונית של חסר ברזל).
4.1.7. ביצוע סקירה של רמת ההמוגלובין לכל התינוקות בגיל שנה (מניעה שניונית של חסר ברזל) .
4.1.8. הגבלת שתייה של תה מכל סוג בתינוקות כדי למנוע הפרעה בספיגת הברזל.

אנמיה מחוסר בברזל מהווה גורם סיכון להאטה בהתפתחות ותפקוד קוגניטיבי ירוד בתינוקות. מחסור בברזל שכיח בקרב תינוקות ופעוטות בגילאים שישה עד עשרים וארבעה חודשים. תופעה זו שכיחה כנראה גם
בישראל [16][17] [18].
קיימת עדיפות למניעה ראשונית של מחסור בברזל על גבי הטיפול באנמיה מחוסר ברזל.
במדינות מפותחות , כגון ארה"ב וקנדה, לא מקובל לתת תוסף ברזל מניעתי לתינוקות. בישראל, הרגלי האכילה וצריכת הברזל ממזון בתינוקות ופעוטות שונים מארצות מפותחות אחרות מהסיבות הבאות:
· הכשרה של מוצרי בשר, המפחיתה באופן משמעותי את כמות הברזל.
· הזנת תינוקות ופעוטות במזון צמחוני (מבוסס על קטניות ודגנים) בחלק ממעונות היום לילדים.
· הרגלי אכילה המתבססים בעיקרם על מזונות דלים בברזל, כגון עוף וקטניות .
· שמירה על כשרות המפחיתה את תדירות השימוש בבשר בתפריט, בשל הצורך להפריד בין חלב ובשר.
בשל הסיבות הנ"ל לא ניתן לוותר בשלב זה על ההמלצה למתן תוסף ברזל לתינוקות. כמו כן בשל סיבה זו מומלצת דחיית הוספת חלב ומוצריו לתפריט התינוק (ראה טבלה נספח 1) .

5. נוזלים בהזנת תינוקות
5.1. המלצות:
5.1.1. מי שתייה של תינוקות, וכן מים המשמשים להכנת תמ"ל ומזונות אחרים לתינוקות חייבים להיות בטוחים. עד גיל שנה יש להרתיח לפחות למשך שתי דקות את כל סוגי המים, כולל מים מינרלים, מים מבוקבקים, מים במיכלים, מי ברז ומים ממתקני טיהור ביתיים, ולקרר לפני השימוש.
5.1.2. מומלץ השימוש במי ברז, המכילים תוספת של המינרל פלואוריד (החיוני לבריאות השיניים), כשתייה וכבסיס להכנת תמ"ל.
5.1.3. תינוקות בריאים, הניזונים מחלב אם או תמ"ל בלבד, אינם זקוקים לתוספת מים או נוזלים אחרים. המעבר למזון מוצק מצריך השלמת נוזלים.
5.1.4. נוזלים אחרים, כגון מיצי פירות, משקאות ממותקים בסוכר או ממתיקים מלאכותיים, תה מסוגים שונים, תערובות צמחים ומשקאות המכילים קפאין (כגון קולה, קפה, קקאו, תה) אינם מומלצים.
5.2. מי ברז:מי השתייה בישראל מופלרים ברב אזורי הארץ. מים מבוקבקים, מים מינרלים ומים שעברו סינון באמצעות מסננים המכילים פחמן פעיל עלולים להכיל כמויות פלואוריד נמוכות מהדרוש.
מערכות מי השתייה נמצאות תחת פיקוח שגרתי כדי להבטיח שאיכותם הכימית והמיקרוביאלית עומדת בתקן (לפי תקנות בריאות העם "איכותם התברואית של מי שתייה", תשל"ד 1974). בהכנת תמ"ל ומזונות אחרים לתינוקות, או במתן מי שתייה לתינוקות, יש להשתמש במים מברז המים הקרים בלבד. מים מברז המים החמים עלולים להכיל מתכות ופתלאתים, הנודדים מהצנרת והדוודים למים. מומלץ לתת למים לזרום בחופשיות כשתי דקות בכל בוקר כדי לשטוף את הצנרת מרכיבים הנוטים להצטבר בצינורות המים במשך הלילה. כל סוגי המים, כולל מים מינרלים המשווקים בבקבוקים אינם מעוקרים.
מטהרי מים ביתיים: שימוש בציוד ביתי לטיהור מים אינו משולל סיכונים (לדוגמא קיימים מרככי מים המגדילים את תכולת הנתרן במים או מסננים לא מתוחזקים, העלולים לזהם את המים בחיידקים). מומלץ לכן לפנות למכון התקנים כדי לוודא אם הציוד הביתי לטיהור מים מתאים ובטוח ועומד בדרישות תקן ישראלי 1505 (יולי 1998)[19].

5.3. נוזלים אחרים:
5.3.1. משקאות ממותקים בסוכר (תה על בסיס אבקה או גרגירים להכנת תה לתינוקות או רגיל, מיצי פירות, מיצים ומשקאות מוגזים) אינם מומלצים בשל תכולת הסוכר הגבוהה שבהם, והמחסור ברכיבי תזונה אחרים. צריכת משקאות אלה, יכולה להגביר את הסיכון לעששת שיניים ותסמונת "עששת הבקבוק" ולהפחית צריכת רכיבי תזונה החיוניים לגדילה והתפתחות.
5.3.2. תה צמחים: במשקאות על בסיס צמחים קיימים חומרים בעלי פעילות פרמקולוגית. בשל משקלם הקטן, תינוקות פגיעים יותר ממבוגרים לפעילות פרמקולוגית של חלק מן המרכיבים המצויים בתה הצמחים.
מאחר ואין מידע מלא לגבי הבטיחות בשימוש בתרכובות, תערובות וחליטות צמחים, יש להימנע מהשימוש בהם במהלך ההיריון, ההנקה ושנות החיים הראשונות[20].

6. מעבר למזונות משלימים (Complementary Foods)
מזון משלים מוגדר במדריך זה ככל סוגי המזון המוצק והנוזלי שאינו חלב אם, תמ"ל או תמ"ל המשך.
6.1. המלצות:
6.1.1. החשיפה למזון משלים לחלב אם, בצורה של טעימות מזון: מומלץ כי כל התינוקות יתחילו בהזנה משלימה בסביבות השבוע ה-26 לחיי התינוק (6 חודשים). אין לחשוף התינוק לטעימות מזון משלים לפני השבוע ה-17 לחייו (4 חודשים)
6.1.2. בין גיל 17 ל-26 שבועות, עיקר תזונת התינוק יתבסס על חלב אם (הנקה שליטה) או תמ"ל. החשיפה לטעימות מזון בתקופה זו תעשה בכמויות קטנות.
6.1.3. קיימים מספר מזונות שמומלץ לדחות את הכנסתם לתפריט התינוק, לפי הפירוט הבא:
6.1.3.1. חלב פרה או חלב ממקור בעל חיים אחר כמקור שתייה עקרי– מגיל שנה.
6.1.3.2. מוצרי חלב ניגר (לבן, אשל, יוגורט, מעדני חלב, ריויון ועוד) וגבינות –מתום החודש התשיעי לחיי התינוק.
6.1.3.3. דבש –מגיל שנה [21].
6.1.4. משקה ("חלב") על בסיס צמחי –כמו סויה, אורז, שקדים (פרט לתמ"ל על בסיס חלבון סויה), אפילו אם הוא מועשר, אינו מהווה ארוחה במקום חלב אם או תמ"ל.
6.1.5. כדי למנוע מחסור בברזל, מומלץ להגיש לתינוק מזונות עשירים ומועשרים בברזל. (ראה טבלה נספח 1)
6.1.6. יש להימנע ממאכלים מסוכנים, העלולים לגרום לחנק בילדים מתחת לגיל חמש שנים, כגון פירות וירקות קשים, ענבים, נקניקיות, סוכריות, פיצוחים, דגים עם עצמות (אלא אם מצמצמים את הסכנה הנשקפת מהם ע"י חיתוך לחתיכות קטנות, ריסוק, גירוד, טחינה בהתאמה). להרחבה בנושא ראה הנחיות ארגון "בטרם" [22]
6.1.7. יש לעודד אכילה ביחד עם שאר בני המשפחה סביב השולחן. כלי האכילה בתקופה זו הנם יד התינוק (נקייה), כף, כוס וצלחת.

6.2. הגיל המתאים להגשת מזונות משלימים: הכנסה מדורגת של מזונות משלימים לתפריט התינוק נחוצה למטרות תזונתיות והתפתחותיות ומאפשרת את המעבר ממזון נוזלי למוצק. לאחר גיל 6 חודשים, הזנה בלעדית בחלב אם אינה ממלאה את כל צרכי התינוק ברכיבי תזונה. בנוסף, מפתחים התינוקות בהדרגה את יכולת הלעיסה שלהם ומראים התעניינות גוברת במזונות שונים. העדויות מראות שבהכנסת מזונות מוצקים לפני גיל 17 שבועות, או אחרי סביבות גיל 26 שבועות יש יותר סיכונים מתועלת. הצגה מוקדמת מידי של "מזונות משלימים" עלולה להשביע את רעב התינוק ולהקטין את משך ותדירות ההנקה, אשר יפגע בייצור החלב על ידי האם. מצד שני, סכנות פוטנציאליות של גמילה מאוחרת הנן עיכוב בגדילה, חסרים תזונתיים (ברזל, אבץ ויטמין (D והתפתחות בעיות אכילה, למשל העדפת מזונות נוזליים וסירוב להתקדם למזונות במרקם מוצק יותר.

6.3. קיימים מספר תנאים מוטוריים ותחושתיים המראים על מוכנות התינוק לשינויי מרקם המזון (ממרקם נוזלי למרקם מחיתי ולמוצקים)והם:
6.3.1. שליטה טובה בראש ובגו, התומכים במיומנויות האכילה.
6.3.2. קואורדינציה/מיומנות בליעה שתמנע שיאוף ( aspiration )
6.3.3. גרויי פה (ידי התינוק וצעצועים) - הכנה בסיסית.
6.3.4. העלמות רפלקס דחיקת הלשון (רפלקס בו הלשון דוחפת כל חפץ שממוקם בין השפתיים)- בסביבות גיל 4-5 חודשים.
חלק מהפרמטרים קשורים ונלמדים בתהליך החשיפה למזון ולכן מומלץ שהתהליך יתבצע בקצב איטי ולאורך זמן.

6.4. מזונות ראשונים המתאימים לטעימות מזון:בתקופת המעבר למזונות מוצקים, חשוב שהתינוק ימשיך לקבל כמות מספקת של חלב עשיר ברכיבי תזונה (חלב אם או תמ"ל) ובמקביל ייחשף לכמויות קטנות של מזונות (1-2 כפיות קטנות) עד פעמיים ביממה, טיפה על קצה הלשון ללא מגע כפית ( לצורך חשיפה). מטרת הטעימות לאפשר לתינוק חשיפה והיכרות עם מגוון סוגי מזון, ולא להחליף ארוחה של חלב אם. מומלץ להתחיל במזונות עשירים ומועשרים בברזל. מזונות כמו: בשר בקר, הודו ועוף, דגים, קטניות, "דגניים לתינוקות" מועשרים בברזל, ירקות ופירות מומלצים כמאכלים ראשונים (ראה טבלה בנספח מס' 1). השימוש במאכלים יחידים מקל על מציאת הסיבה לתגובה של אי סבילות למזון, אם תתרחש. בנוסף, קיימת חשיבות להפרדה בין המאכלים על מנת להרגיל את התינוק לטעמים ומרקמים שונים.

6.5. חלב פרה – ההמלצות לגבי גיל החשיפה לחלב פרה משתנות בין הארצות השונות. ברוב הארצות ההמלצה הינה לחכות עד גיל 12 חודשים, אולם בחלקן 9-10 חודשים. הסיבה העיקרית לדחייה הינה מניעת אנמיה, משום שחלב פרה מהווה מקור דל לברזל. בשל שיעורי האנמיה הגבוהים בישראל, אנו ממליצים לדחות עד גיל שנה הוספת חלב פרה לתפריט. מאותה סיבה, חלב פרה כמקור שתייה עקרי אינו מומלץ לפני גיל שנה. ניתן להוסיף כמות קטנה של חלב כחלק ממאכלים מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים, רטבים)

6.6. מוצרי חלב – הוועדה האירופאית לא סיפקה המלצות ספציפיות לגבי גיל הוספת מוצרי חלב לתפריט. מאכלים אלה, כמו גבינה ויוגורט מהווים מקור דל לברזל. בשל השכיחות הגבוהה של אנמיה בישראל, חשוב תחילה להרגיל תינוקות לאכילת מקורות עשירים בברזל כגון בשר, עוף, הודו, פירות וירקות. על כן אנו ממליצים על דחיית הוספת מוצרי חלב לתפריט לגיל 9 חודשים, לאחר ביסוס תפריט עשיר בברזל.

6.7. משקאות על בסיס סויה (שאינו תמ"ל) , אורז, שקדים ושומשום –משקאות אלה, בשל רמת החלבון הנמוכה וערכו הביולוגי הנמוך, אינם מספקים את הצרכים התזונתיים של תינוקות, ועל כן אינם מומלצים ואינם מתאימים להזנת התינוק במקום חלב אם או תמ"ל.

6.8. חלב עיזים: חלב זה חסר בחומצה פולית וויטמין D ועל כן אינו מומלץ כלל להזנת התינוק במקום חלב אם או תמ"ל. אין הוכחות לכך, שחלב עיזים מפחית התפתחות מחלות אלרגיות בתינוקות בסיכון גבוה. תינוקות האלרגיים לחלב פרה יהיו במקרים רבים גם אלרגיים לחלב עיזים, ולכן יש לאסור שימוש בחלב זה במקרים של אלרגיה לחלב פרה.

7. תפריט בשנה השנייה לחיים:
7.1. המלצות:
7.1.1. החל מגיל שנה, מומלץ שהתינוק יאכל מגוון מזונות מכל קבוצות המזון על פי פירמידת המזון הישראלית .
7.1.2. יש לספק מזונות תוך התחשבות בערכי תרבות וההרגלים הקולינאריים של המשפחה.
7.1.3. במשך השנתיים הראשונות לחיים לא מומלצת הגבלת שומן או כולסטרול בתפריט התינוק מחשש לפגיעה בגדילה ובהתפתחות, עקב הפחתה בצריכת האנרגיה וחומצות השומן החיוניות.
7.1.4. ניתן להוסיף חלב פרה מפוסטר 3% לתפריט התינוק מגיל שנה.

לקראת סוף השנה הראשונה לחיי התינוק רצוי להגביר בהדרגה את המעבר למאכלים מוצקים יותר, "אוכל אצבעות" (מזון בגודל ומרקם הניתן לתפיסה באצבעות התינוק, כמו קרום של לחם, טוסט יבש, חתיכות של ירקות ופירות מבושלים רכים, פירות רכים בשלים, כמו בננות, אבוקדו, בשר ועוף מבושלים וקוביות גבינה), ומזונות מתפריט המשפחה, הנאכלים יחד עם כל בני המשפחה. בגיל זה מוכן התינוק ללעוס והוא זקוק למרקם גס יותר במזונותיו.
בתקופה זו רוב התינוקות מוכנים מבחינה התפתחותית לאכול לבד ויש לעודדם לעשות זאת. התנהגויות אכילה חשובות בתקופה זו כוללות נטילת מזון מתוך כף, לעיסה, האכלה עצמית באצבעות או כף, ושתייה עצמאית מכוס. עד גיל שנה רצוי שהתינוק יאכל מגוון מזונות מכל קבוצות המזון, על פי "פירמידת המזון הישראלית לתזונה נבונה" (המחלקה לתזונה, משרד הבריאות).
חשוב לציין כי השכיחות של תסמינים במערכת הנשימה (צפצופים, נזלת, ליחה) כביטוי יחיד של אלרגיה למזון נדירה, ולכן ברוב המקרים אין הצדקה אובייקטיבית להמלצה על הסרת מוצרי מזון שונים (בעיקר חלב ומוצריו) מתפריטו של ילד הסובל מנזלת כרונית, רגישות יתר של דרכי הנשימה, אסטמה, או דלקות אוזניים חוזרות.
הכמות המיטבית של שומן בתזונה תלויה בשלבי ההתפתחות של התינוק ובדרישות האנרגטיות שלו. צרכי האנרגיה ורכיבי התזונה השונים גבוהים במיוחד בשנתיים הראשונות לחיים. הגבלת כמות השומן בדיאטה עלולה לגרום להפחתה של צריכת השומן וחומצות השומן החיוניות, ולכן אינה מומלצת.

לחלק ב' של המאמר - נושאים נוספים בתזונת תינוקות
לחלק ג' של המאמר - המלצות לתזונת פגים לאחר השחרור מבית החולים 
לפורום תזונה בהריון, לידה ותינוקות עם טובה קראוזה
לתקציר הרצאתה של טובה קראוזה בכנס לה לצ'ה בנושא החידושים בתזונת תינוקות 2009