ואו, כמה קשה! אני מסכימה עם כל מי שממליץ שלא לשמור את הדברים בבטן אלא לשתף אותו, אם אפשר בנועם ובלי להיגרר לריב (זה מערב רגשות שליליים אצלו, מוסיף שלבים לא הכרחיים ובסופו של דבר מעכב שיפורים), אבל בכנות ובתיאור רגשות אמתי. אם איננו אדם אטום (מן הסתם לא התחתנת עם אוטיסט) הוא יקשיב. מגיע לך בהחלט לקבל כל מה שתיתי כתבה והרבה יותר, אולי המציאות לא תאפשר הכול, אבל מוכרחים פשרה סבירה, וקודם כל שיתוף רגשי!
|
תוכן התגובה:
|