רותי, הרעיון שלך הוא אכן כנראה זה שיאומץ אם יתחולל המעבר.
בינתיים, בנמהרות-משהו, הצענו לו אתמול בצהריים לישון אצלנו במיטה. הוא לא כל כך מבין מה עושים בכל הדבר הגדול הזה, וכל הזמן רצה לקום. ואז ביקש לישון אצלו. העברנו אותו אליו, ביקש לחזור אלינו. ככה היה גם אתמול בערב. בסוף הלך לישון אצלו בשילוב זעקות ובכי (כשאנחנו איתו כל הזמן, כמובן). גם ברגע זה ממש הוא במיטתו, אבא לידו והוא בוכה "אמא אמא".
אני תוהה האם: 1. קלקלנו אותו והכנסנו לו לראש רעיונות שבכלל לא היו בו, ובעצם כל העניין קשור לגיל שנתיים ולחוסר הרצון ללכת לישון וממש לא לסיטואציה החדשה שנוצרה. 2. פתחנו פתח לתוך משהו שבאמת הטריד אותו ועכשיו יוצא החוצה.
אוף.
|
תוכן התגובה:
|