מהסממנים החיצוניים... לדוגמא, באיזה אוטו נוהגים, כמה פעמים נוסעים לחו"ל בשנה, איזה מותגים לובשים הילדים, וכאלה. כשאני קוראת את הרשימה הזאת נהיה לי מגעיל. החטטנות הזאת, והשיפוט הזה של אנשים לפי כסף, בכלל הכסף כאומדן. אני מכירה אנשים עשירים שקונים מכוניות זולות יחסית כדי לא לנקר עיניים, ויותר אנשים שחיים מעבר ליכולת שלהם כדי לשמור על מעמד חברתי, תוך שהם משווים עצמם לאנשים עם אותו אוברדראפט בבנק אבל גם אותו אוטו יקר מידי שגם הם לא יכולים להחזיק בעצם.
מהצד השני יש את הבעיה הנצחית, הרבה אנשים באמת לא יכולים לשלם ממשכורת ממוצעת משכנתא, גנים, אוכל, חשמל, דלק, ארנונה, חוגים, בגדים ואני לא יודעת מה עוד. היו פה המון דיונים שמציעים פתרונות, ואני מומחית קטנה מאוד (טוב לא בכלל) בכלכלה, אז אולי כדאי ללכת אליהם. אני מאמינה (אבל עוד לא מבצעת) בלנסות לחיות פשוט. להוריד צרכים למה שבאמת משמח ולא מה שהחברה הצרכנית טוענת שאני צריכה (ושוב ה-disclaimer אני חובבת נעליים ובגדים וזו מחלה שקשה להפטר ממנה :) )
בהצלחה בכל מקרה, ואולי במקום ארוע לקטן תנסו פיקניק או ארוע מהסוג הזה שהוא הרבה יותר זול, הרי ההורים שלא עוזרים לא יכולים לבוא בטענות על אלגנטיות...
|
תוכן התגובה:
|
