גם אצלנו היה מצב דומה, והחששות שלי היו בעיקר סביב התחושות שיתעוררו אצל הגדולה (הפכה להיות "הגדולה"...) והקשיים, וחשבתי שהיא תביע את זה בהרבה דרמה,ודאגתי והכל, אבל דיברנו על מה שעומד לקרות - שתהיה תינוקת חדשה, ובהתחלה יהיה לא הכי קל אבל כשהיא תגדל תהיה חברה טובה שכיף לשחק איתה בבית, ולא ידענו מה היא קלטה מכל זה, אבל כשהגיע הרגע הופתענו מאד מאד, ולטובה, מהתגובה שלה. היו לה רגעים יותר ופחות טובים של הסתגלות, ולפעמים קנאה, אבל היא היתה שותפה מלאה לקבלת התינוקת החדשה הביתה. היא מצאה לה פתרונות - לפעמים נצמדה יותר לאבא, לפעמים מחתה בקול ונצמדה אלי,לפעמים הציעה שנרדים את הקטנה, לפעמים כמעט נתנה סטירה קטנה לאחותה, אבל רוב הזמן היא הסתכלה עליה בפליאה ואמרה לנו- כשהיא תגדל נשחק יחד ב...(כל משחק שעלה על דעתה) בקיצור- היא נתנה לי שיעור טוב בזה שאפשר לסמוך עליה שהיא תסתדר טוב ושיש לה כוחות שהיא משתמשת בהם כשצריך. היום נראה לי שאם אנחנו מכינים אותם לקראת הדברים, וסומכים עליהם שיהיו להם כוחות להסתגל למצב החדש, אנחנו משדרים להם משהו רגוע שמאפשר להם למצוא את הכוחות האלה ולהשתמש בהם. בהצלחה! סמדר
|
תוכן התגובה:
|