ילדתי את בתי השניה כשהגדולה היתה בת שנה וחודש.. קשה. אני חושבת שהכותרת שלך מחדדת את הקושי. פתאום חזרתי הביתה מבית החולים והקטנטנה שלי נראתה ענקית כל כך... לנסות לתת לה בכל זאת זמן איכות. בשבועות הראשונים זה יהיה יותר קל מחמת שעות השינה המרובות של הרכה הנולדת, אחר כך זה בודאי יהיה פחות קל.. אני ניצלתי את חופשת הלידה, הוצאתי את ה"גדולה" מהגן בצהרים, והלכנו לישון שלושתנו ביחד. זה מצריך סינכרון מסוים, אבל זה דבר שאני מאוד שמחה שעשיתי, שכן הגדולה הרגישה שאני ישנה איתה (סיפור, חיבוק וכו') בנוסף, כמו שחני כתבה, זמן איכות אחר הצהרים ביחד, אפילו בגינה ליד הבית (אני עדיין מניקה). לא לשקר, לא להמציא סיפורים, זה מעט צובט בלב שצריך להתחלק, אבל תחשבי שבטווח הארוך זה אחד הדברים הכי טובים שאת עושה בשבילה. חזקי ואמצי, תקופה לא קלה.
|
תוכן התגובה:
|