ולכן זה מה שאני אעשה,
נראה שהוא יטוס, ולבדו. ברור שזה יפגע בך מאוד. עם זאת, אין סיבה שתשבי בבית ותחכי לו, פגוה ועצובה. אין שום מניעה לנצל את הזמן הזה בלעדיו, להנות, לחשוב, להיות קצת עם עצמך. לצאת עם חברות, להביא בייביסיטר אם אפשר, להפיל את הילדים על החמים המפרגנים שלך (מה יש, פרגנו לו טיסה), או לשלב משהו עם הילדים. שיחזור הביתה לא לפרצופים חמוצים ועלובים (במובן של עלבון), אלא נינוחים ושמחים - כבר חזרת? כל כך נהנינו בלעדיך! אין סיבה שתעבירי את החיים - גם כשהוא בבית, על המתנה. המתנה שיגיע, שיעזור, שיזמין אותך לטיול איתו, שיסכים ללכת לייעוץ - הוא לא חייב ללכת, מספיק שאת תלכי. תקבלי כלים להתמודד עם ההתנהגות שלו, ולא ליפול לסחרור בכל פעם שהוא מגיע עם הברקה חדשה.
<אם הוא מימן את הכל מכספכם המשותף, הייתי ברצינות חושבת על הפרדת חשבונות>
אני ממש ממש מבינה אותך, נכנסתי לסרטים הרבה יותר קשים רק מהבקשה של הבעל לצאת עם חברים לפאב, בעודי בבית עם התינוקת. @}
|
תוכן התגובה:
|