|
12/2/2008 20:26
|
רוית ב'
|
מאת:
|
|
נורא עצוב לקרוא.
|
כותרת:
|
זה כאב שבטח מלווה לכל החיים. צריך כניראה להשלים עם זה. חברתי ילדה תאומים בלידה שקטה, ובינתיים נולד לה ילד אחר, והיא מאושרת בחלקה, אבל פעם בשנה, בדיוק כמוך, היא מזכירה לנו, הסביבה, את האובדן, את הטראומה, את ההיעדר הזה שלעולם אי אפשר למלאו. למה את מתנצלת כל כך? בטח שעצוב. והציטוט ההודי הזה, לגזור ולשמור-פשוט מקסים ומרגש.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|