|
12/2/2008 22:19
|
אורית גודקאר, פסיכולוגית
|
מאת:
|
|
גילי יקרה
|
כותרת:
|
מה שכואב לי היה לקרוא איך את מתייסרת ושואלת את עצמך אם יש מקום לכתוב כאן את האובדן שלך, אם יש לזה מקום כאן. נדמה לי שאם לא יהיה לזה מקום כאן, אז באמת אין לנו תקנה. הרי חלק מהעניין הוא שיש כאן עוד נשים כמוך, אלו שכתבו על כך ואלו שלא, אלו שקוראות בשקט ואלו שמדלגות כי זה כואב אפילו להיזכר, אלו שזה קרה להן בשלב מאוחר כמו שלך ואחרות שממש בהתחלה. כמה המילים שלך נחוצות ונותנות פה לכולנו! תודה לך גילי, איתך, אורית
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|