|
12/2/2008 22:30
|
|
מאת:
|
|
למה אני שותקת?
|
כותרת:
|
דוקא בגלל שהכאב הזה כל כך נוגע בי. דוקא בגלל שאני לא מצליחה להוציא מילה. מרוב פחד והזדהות. כי אני בעצמי לא מצליחה להבין איך ממשיכים. אני בורחת מהכאב הזה, כי אני לא יודעת איך מתמודדים איתו. מה אגיד? איך אנחם? מתי אחבק? מתי אשתוק? מתי הזמן פשוט לשאול מה שלומך? ומה עם הילדים? ומתי לבוא ולעזור בבית? ומה את צריכה? הכל כל כך שברירי, כל כך טעון, שאמירה אחת לא במקום תגרום לקושי גדול יותר, ואת זה אני עוד פחות רוצה. אז אני שותקת ולוקחת מרחק. ומקווה שאת מרגישה את כל הכאב שאני מרגישה איתך ואת כל הכוחות שאני שולחת לך ואת הלילות והימים שאני עוברת איתך במחשבותי. שהרי, כמו שאמרת- את זו אני.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|