|
12/2/2008 22:56
|
גילי אבישי
|
מאת:
|
|
אתן טובות לב ונדיבות
|
כותרת:
|
ואני מאחלת לכל הנשים (והגברים!) שחוו אובדן סביב הריון ולידה ,כזו תמיכה,כזו קבלה,כזו רשות. לזו שלא השדהתה- זה הענין,מותר לשגות כל עוד יש רשות לשמוע את הצער ששגיאה מביאה,כל עוד מותר להגיד לך -הכאבת! כל עוד נשאר המרחב בתוכו יכול אדם לבכות ולא מפצירים בו לחול,ואשה יכולה להגיד-זה לא מדבק! בואו והיו חברי,אני זקוקה לחברת אנשים לא מתאבלים...כל זמן שמותר להורים כמוני להגיד באותה נשימה אני אוהב לחיות וכואב את אובדן התינוק שלי גם 10 שנים אחרי... ככה בונים אמון,רשת תמיכה ואחוות בני אדם... תודה לכולכן! ואכן היטבת אורית להגיד-אני נושאת מסר של הרבה מאד הורים. אני שעובדת בין נשים הרות,מכל הסוגים,אני שילדתי ארבעה ילדים חיים ובועטים. לקחתי לעצמי להשמיע את הקול.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|