פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/2/2008 10:45 annat מאת: גילי יקרה כותרת: קשר השתיקה בחרדה... אני מניחה שאפשר לומר על כך "טבעי", על הנטיה של הבריות להתרחק מכאב, מצער, מאבדן נורא כל כך, שאי אפשר לתארו. שזה משהו שמיקומו בתוככי הפרטי, כי הרי חוץ מכם איש לא הכיר, לא ראה, לא נגע - מאפשר ביתר קלות לזולת להותירו שם. לא בטוחה שמדובר בדה-לגיטימציה, כמו בעולם המודרני שבו איש איש ממהר לדרכו, עיניו מושפלות מטה אל הקרקע, כדי לא לפגוש במבטו של האחר, בכאבו. העדר הסממנים החיצוניים מאפשר את ההתרחקות, מקל עליה, למי שצריך. לא מזמן שמעתי ברדיו ראיון שהתייחס לסיפור של ההורים השכולים שהדעקו בדיון בכנסת והוצאו החוצה. המראיין,רזי ברקאי, הלין על כך ההורים השכולים הפכו את אבלם ממשהו פרטי שנעשה בשקט, בצנעה, במכובדות, למשהו חיצוניש נצעק. ואני חשבתי בליבי, כוס אמק, למה שהאבל ייעשה בצנעה? כי יותר נוח לנו לצקצק בלשוננו, להניד ראש בצער ולמשיך הלאה, במקום להאלץ להישיר מבט אל עיני האבלים ולדעת שהם חווים את הנורא מכל? את יודעת, כשמישהו אומר לי "גילי אבישי" כמו במין משחק אסוציאציות, האבדנים שלך הם הדבר הראשון שקופץ לראש, כמשהו מכונן בך. גם בגלל החוויה הקשה, שלא תתואר, שכרוכה אצלי בפחד בכל הריון, לכל אורכו, שאין לי ספק שנוכחת בך בכל נשימה. וגם בגלל האומץ, היושר, הכנות שבעזרתם את מפיצה את הבשורה. הבשורה שמותר לדבר על זה, שחשוב לגעת בזה, שקשר השתיקה הזה, גם אם מובן, במידה מסויימת, הוא גם פוגע, מחליש, מסתיר. שהעובדה שכולנו מפחדים, נורא מפחדים, שזה יקרה גם לנו, לא קשורה לאפשרות שלנו להיות שם כשזה קורה לאחר. זה לא מקרב את זה אלינו ולא מרחיק, זה מקום שבו מרכינים ראש ומאפשרים לאבל להיות. מתוך כאבך הפרטי את עושה עבודת קודש. חיבוק גדול ענת תוכן התגובה: תגובות נוספות 12/2/2008  20:21 "הפרטים חלקם הזויים להפליא,חלקם אמת לאשורה" זה צטוט של עצמי ויצא מהקשרו,אין דבר... (ל"ת) - גילי אבישי 12/2/2008  20:22 גילי, איתך בכאבך עד כמה שניתן. חיבוק גדול ומכיל (ל"ת) - נעמה 12/2/2008  20:26 נורא עצוב לקרוא. - רוית ב' 12/2/2008  20:36 גילי - עוד שין 12/2/2008  20:46 יש הודעה שלך שהיכתה בי עמוק בלב - דפלול 12/2/2008  20:52 גילי - שין 12/2/2008  20:54 אוי גילי יקרה, שולחת לך חיבוק - maia 12/2/2008  21:14 גילי, זוכרת כל כך את ההודעה שלך אז לפני שנתיים - מאמוש 12/2/2008  21:16 אישה יקרה כל כך. - לל 12/2/2008  21:19 גילי יקרה, חיבוק! (ל"ת) - לימורית 12/2/2008  21:31 הטפות מוסר? על מה? שיעזו! - טלי תקומי 12/2/2008  21:42 אוי גילי, אני קוראת אותך והצמרמורת לא מפסיקה - אמא של פיצי 12/2/2008  21:43 אין לי מילים. עצוב. את מדהימה. - אסתי 12/2/2008  22:19 גילי יקרה - אורית גודקאר, פסיכולוגית 12/2/2008  22:23 גילי יקרה - שפירית 12/2/2008  22:30 למה אני שותקת? - 12/2/2008  22:54 גילי, אני אוהבת אותך ונכאבת מדברייך. - ע.פ. 12/2/2008  22:56 אתן טובות לב ונדיבות - גילי אבישי 12/2/2008  23:00 ועוד ללא מזדהה - גילי אבישי 12/2/2008  23:33 גילי - רונה 12/2/2008  23:54 גילי - ריש 13/2/2008  00:26 גילי יקרה יקרה - ניקי 13/2/2008  08:05 שולחת חיבוק חזק וארוך (ל"ת) - קרן 13/2/2008  08:06 גילי יקרה - יסמין 13/2/2008  08:39 גילי, קשה לי לכתוב לך כאן - הוטיקה 13/2/2008  09:04 על מה ולמה השתיקה? - שירי 13/2/2008  09:14 שורף... - אני גיטרה 13/2/2008  09:39 גילי, - עופרי 13/2/2008  09:51 אוי גילי - סמדר 13/2/2008  09:56 גילי - myalinea 13/2/2008  10:23 גילי יקרה - חני המדווחת 13/2/2008  13:02 גילי יקרה - למדא 13/2/2008  15:26 מקסימות,בחיי - גילי אבישי 13/2/2008  16:55 גילי יקרה, - נלי 13/2/2008  17:57 אין לי מילים, רק חיבוק גדול ותודה מקרב לב על השיתוף... (ל"ת) - מרית 13/2/2008  22:25 גילי יקרה, - ענבר 13/2/2008  23:14 גילי, תודה שאת מאפשרת לנו להיות שותפים לרגע במה שעובר עליך. את אישה מיוחדת במינה. (ל"ת) - דרורית אמיתי-דרור 13/2/2008  23:32 גילי יקרה כל כך - אפי 14/2/2008  08:40 גילי יקרה - תודה על השיתוף. הוא נוגע עמוק. חיבוק גדול (ל"ת) - ניה 14/2/2008  17:24 מודה לכל מי שכתבה לי,אני קוראת את כולכן,מילותיכן חשובות ,אינן מובנות מאליהן... (ל"ת) - גילי אבישי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש