|
13/2/2008 15:26
|
גילי אבישי
|
מאת:
|
|
מקסימות,בחיי
|
כותרת:
|
עפרי יקרה- שמחתי לקרוא מה שכתבת,זה חשוב לי. ענת-אכן כך,אני מקווה שאיכשהו העבודה תעשה הדים ותהפוך לנפוצה ומקובלת יותר ,ולא ברמת-אה,גילי אבישי הזותי עם התינוקות המתים,אלא גילי אבישי,המטפלת והדולה שמדריכה אנשים איך להיות עם כל מה שיש להם,כל הקשת ולהרשות לעצמנו לצחוק,לבכות,לכעוס... אני מכוונת לרשות להיות עם עצמך ביחד עם אנשים באשר הם ועל כך מילותייך מבורכות. לכולכן-אתן מחזקות,נוטעות תקווה. מי ששלחה מייל,מי שכתבה כאן. אני מקווה מאד שנצליח להוציא את ההקשר הפרטי למשהו רחב יותר,נגיש יותר כשצריך ולא מנהל את הרצף אלא מצטרף אליו. לכל אחד מאיתנו נקבע זמן שהות שונה,דרך אחרת לבלות את חיינו כאן ומאורעות שונים לעבור דרכם. מי יתן ונצליח לחיות טוב יותר,קרוב יותר לעצמנו ומתוך כך מאפשר יותר לזולת. שלכן גילי
גילי אבישי - רפלקסולוגית בכירה, מומחית לטיפולי נשים במעגל הפריון, מדריכת הכנה ללידה, דולה, מיון והכוונה לאפיקי טיפול ומטפלים
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|