|
26/4/2010 21:54
|
רונה
|
מאת:
|
|
אני חושבת שאתן יכולות ללמוד ממני הרבה
|
כותרת:
|
ולא בהתנשאות או משו ואני יודעת שזה נשמע כך. את ירדן הרדמתי עד גיל שנה וחצי על הידיים. ממש על הידיים . כי הוא היה זקוק לזה וצריך את זה ואני נהנתי מזה וכל הלינים יכלו לקפוץ לי כבר אז. עומר עד היום מנהל "רומן" הדוק עם הפופיק שלי לפני שהוא נרדם כולל בזמן ההריון. כי הוא זקוק לזה. שניהם יש להם טקס שינה ארוך ומפנק אבל בשניה שנכנסים למיטה ואומרים לילה טוב, בזה זה נגמר. י-ש-נ-י-ם. אם אתן חושבות שילד מעל גיל שנה צריך לקום בלילה כי הוא צמא או רעב או ... השד ודע מה ואתן רצות לילדכן 3 פעמים בלילה כי "הוא זקוק לזה" אתן חיות בסרט. סרט רע. ילד ישן טוב כשהוא יודע בוודאות שהוריו זמינים לו בשניה שהוא יצטרך אותם. רק אז הוא ישן טוב באמת. אני בדרכי שיניתי קצת את שיטת החמש דקות כמו שציינתי לפי הילד ולפי רמות הבכי אבל אצלי הילדים ישנים לילות שלמים מגיל מאוד מוקדם. חלק בזכותם וחלק בזכותי ובזכות הידיעה שברגע שהם יקראו לי אני אבוא .
הידיעה הזו כשלעצמה היא היא שמאפשרת להם לישון. וגם לי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|