8/3/2003 01:27
|
דיאנה
|
מאת:
|
ריש תודה שחשבת עלי, ושלי זה בסדר גמור
|
כותרת:
|
אני לא מרגישה שלא הוערכתי או משהו כזה ושמחתי לקבל את התודה שלך. אני מרגישה בעיקר תסכול מאד גדול כשאני שומעת על מקרים כאלה, כל כך חבל לי לשמוע על סבל שנוצר רק בגלל חוסר באינפורמציה נכונה. במיוחד במקרה שלך שכל כך דומה למקרה שליוויתי אישית, מישהי מקורבת אלי מאד שכמוך הרגישה בחום ותחושה דומה לשפעת, הגיעה לבית חולים ולמרות שאובחנה כסובלת מדלקת בשד לא קיבלה שום אינפורמציה וכלים כדי להקל על עצמה מלבד האנטיביוטיקה. לא רק שאישפזו אותה ללא כל צורך ומנעו ממנה להניק, לא אמרו לה בכלל שהיא צריכה לשאוב ולרוקן את השד שלא לדבר על הדרכה בשאיבה או הבאת משאבה לחדרה. היא היתה צריכה להגיע לחדר אחר כדי לשאוב באמצע הלילה, כשהיא סובלת מחום חולשה וכאבים, ולקבל את ההוראות ממני בטלפון סלולרי. דבר אחד הם לא שכחו לתת לה, ואלה הכדורים להפסקת החלב, והיא אכן לקחה אותם לאחר כמה שבועות כשהדלקת חזרה על עצמה והפסיקה להניק. כחברה טובה כיבדתי את החלטתה ותמכתי בה, כשסיפרה כמה טוב וקל לה עכשיו כשהיא לא מניקה, ורק לאחר זמן רב שמעתי ממנה עד כמה ההחלטה הזו היתה מלווה בתחושות קשות, בעצב ובדמעות. רציתי לוודא שבמקרה שלך, תקבלי את מלוא המידע על האפשרויות העומדות בפניך לפני שתקחי החלטה שאין ממנה חזרה. בכל מקרה, שלחתי לינק לשאלה לחברי ד"ר ערן כסיף, ואני מקווה שהוא ימצא זמן לענות לך במהרה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|