|
13/4/2003 14:49
|
נירה
|
מאת:
|
|
ענת, אני מייד רצה לקרוא את ההפניות שלך! אבל לפני זה:
|
כותרת:
|
כמובן שאני איתכן באותה הקלחת. רק רציתי להגיד שאצלנו "חיבוק הדוב" גורם להסטריה גדולה יותר. אני מודה שלפעמים גם לי אין סבלנות להיות שקטה ומבינה אבל אני מאוד משתדלת במקרים כאלה פשוט לדבר בשקט ולהגיד פעם אחת או פעמיים: כשאת צועקת אני לא שומעת או כשאת בוכה אני לא מבינה בואי תגידי לי במילים מה לא בסדר. ואם הסצינה ממשיכה- גם אני פונה לעיסוקי אבל ברגע שהיא מגיעה אלי בחזרה אני תמיד מתפנה אליה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|