אבל אני חושבת שאת עצמך חוזרת עכשיו על הדפוס שאת מתארת (של ההורים והבן שלהם). אני הייתי מציעה לך להעביר את האחריות לעניין לבן זוגך- ולא "לנהל" עבורו ועבור הוריו את הקשר. יתכן וצודקת מי שכתבה לך שכדאי לפנות לייעוץ מקצו7י- אבל מי שצריך לרצות בכך ולהיכנס לתהליך- הוא קודם כל בן זוגך. את "מעורבת" בעניין מדרג שני (למרות שברור לי שאת מאד מעורבת ריגשית ודואגת/כועסת/אוהבת...). זהו קודם כל סיפור של בן זוגך והוריו. לא תוכלי לעשות את העבודה במקומו- ולא הייתי מציעה לך לנסות ללכת בכיוון הזה.
אני לא הייתי פוסלת גם ניסיון ליישב את הדברים ללא ייעוץ מקצועי, אבל שוב: ה"כוכבים" הראשיים הם בן זוגך והוריו. נסי את לצאת קצת מן התמונה. את מחזקת, לדעתי, את הדפוסים שאת רוצה לשנות.
מאחלת לכם כל טוב,
דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים, גננות ואנשי חינוך http://www.ganyeladim.co.il/drorit.asp
|
תוכן התגובה:
|