|
7/5/2003 07:40
|
עדה
|
מאת:
|
|
*, חבל שהחלטת שלא להזדהות...
|
כותרת:
|
אבל למי שמסתובבת הרבה, הרבה זמן פה, ברור בדיוק מגרונה של מי יוצאות המילים הכואבות האלה. מה שכתבת, אכן מתאר מצב עגום, וככל שאני חושבת יותר, אני לא מבינה איך אנחנו, האזרחים, יכולים להיות כל כך מטומטמים. איך המנהיגים שלנו יכולים להיות כל כך מטומטמים. מה קרה ל"עם הספר"? בתקופה האחרונה, כמעט בכל חודש יש מאמר מחריד ב"הארץ" על הכשלים במערכת החינוך; על ילדים בני 10 ו12 שלא יודעים לקרוא, על ילדים בני 14 שלא מבינים כלום ממה שהם קוראים, על כך תכניות לימוד מוזרות בחשבון שנפסלו בכל העולם ורק אצלנו ממשיכים לדבוק בהן. אז מה עושים? הרי אי אפשר לחכות שיתפכחו "שם למעלה", ויבינו שההשקעה בחינוך היא ההשקעה הכי כדאית שאפשר לעשות, ושאי אפשר בלעדיה, אבל באמת. אני לא מאמינה שנגיע לכתות של 20 ילדים (שבעיניי הם המפתח לישנוי), גם בעוד 10 שנים. אני לא מאמינה שהשכר ותנאי ההוראה יהיו אי פעם כאלה שימשכו את הטובים ביותר לתחום החינוך, כדי שחינוך לא יהיה רק אידאולוגיה, אלא גם פרנסה מכובדת. האם הורים יכולים להתארגן, לשלם, ולהוסיף תקציב לביה"ס? להוסיף שעות? להקטין כתות? לקחת את הבסיס של מה שנותנת המדינה, ולהוסיף עליו לא רק בשביל הילד הפרטי שלנו, אלא גם בשביל החברים שסביבו?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|