|
21/5/2003 10:30
|
Adi
|
מאת:
|
|
תשומת לב (בעיקר לנורית וגם זולו) וגם לגילי
|
כותרת:
|
תשומת לב היא מנסיון חיי וממה שאני רואה (וראיתי הרבה) לא פונקציה של כמה ילדים ואפילו לא פונקציה של זמן. יכול להיות לי את כל הזמן שבעולם ואהיה מרוכזת בעצמי וצרותי ולא אשים לב לילד שגדל לילדי.
וזולו יכול להיות שהבנת אותך לא נכון אבל למיקרה שכן- בקשר לאמא עובדת. אני אמא עובדת קשה. אני לפעמים עיפה ועצבנית בגלל זה אין ספק ואני גם עובדת יותר ממה שהייתי רוצה -אבל, כשהייתי בבית יום שלם (היו לי כמה חודשים כאלו) לא נתתי יותר תשומת לב, להיפך אפילו לעיתים הייתי פחות מרוכזת בהם למרות שנכחתי בגופי - אני לא טיפוס שנישאר בבית.
גילי - יש מידה של ענווה כמו שאומרת איריס - אבל שוב מנסיון חיי - הבית הבית הבית מעצב ועוד אייך .
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|