|
13/7/2003 14:52
|
דובת גריזלי
|
מאת:
|
|
מחברת "עקרון הרצף" סבורה שהצפייה במין מועילה ולא מזיקה לילידים, אבל... בתרבות שלנו, אם יש חדר נוסף בבית, הייתי מנצלת את העובדה הזאת. ואת, רותי
|
כותרת:
|
עקיבה, לטעמי יותר מדיי. במקצוע שלי זה נקרא היפרקורקציה או תיקון יתר, ואילו ברחוב, בתקווה שלא תיעלבי יכולים לזהות כאן מין "טריפ" ממושך. נסי להביט רק מאה שנים עלובות אחורה - אל תחילתו של המאבק ההפוך. לשם פישוט נקרא לזה ראשית הפמיניזם: הססמה הראשונה היא נלך לאוניברסיטה, לעבודה, לעצמאות כלכלית. כעבור זמן מה: נשתף את הבעל במשק הבית. בימינו: "איך את מעזה לומר שבעלך עוזר? הוא לא עוזר, הוא עושה את המוטל עליו מלכתחילה?".. הנקה? מה פתאום - זה יהרוס לי את הקריירה! מה, רק גברים יכולים ליהנות מתפקידים בכירים וממשכורות גבוהות? בימינו המתקדמים יש מטרנה... ועוד ועוד. קלטת החוזי (הווידאו) הזאת מוכרת לכולנו מן העבר הלא רחוק וקצת מן ההווה. עכשיו גילינו את הנשיות שבנו ואנחנו מנסות לגלגל את הקלטת בחזרה. עכשיו ספרים אנטרופולוגיים על מיני שבטים משבטים שונים משמשים לנו כמעט מדריך לחיים. עד היכן נסובב את הידית אחורה?
סליחה שאני מגיבה במישור הברתי כשאצלך הכול, הכול כל כך אישי! אבל הפעם יש פן חברתי ברור בדברייך, מעצם ההכללה. הדברים האישיים אישיים הם, עם כל הטריוויאליות שבזה. את לא יכולה לדמיין פרדה מן הילדה, בת שנתיים פלוס. יש מי שיאמר שאת נסחפת, מתמכרת ועוד. אני מקווה שאלחה אינם צודקים, ובעצמי לא צפיתי במצב כזה ואנני יכולה לומר דבר. אולי זה יכול להיות טבעי, בריא ונפלא.
לי יש עבודה מדהימה (חוץ מן המשכורת שהיא "על הפנים") ובעל שבינתיים אינו עובד (עד עכשיו הוא בנה את ביתנו וכעת מתכנן עבודה, מי יודע כמה זמן ייקח התכנון). הדובונת (שנה+3) עם מטפלת אישית, די מעט שעות ולא בכל יום, בשאר הזמן היא בבית אתנו. אבל בזמן האחרון שמנו לב שהיא ממש רוצה לבלות זמן רב במקום שיש בו ילדים אחרים. ואינה רוצה שנעמוד קרוב ונצפה. הבוקר טיילתי אתה ביער ובדרך ראינו ילדים בני גילה מגיעים עם ההורים למשפחתון (שאינו מתאים לנו כי הוא חילוני ונורא יקר). פתאום היא אמרה "אימא, גן!" ומשכה אותי חזק לכיוון. בכלל לא ידעתי שהיא למדה מילה כזאת. שאלתי אותה אם היא רוצה שנרשום אותה לגן והיא חייכה חיוך רחב. אני לא מתיימרת לומר בוודאות שזה באמת רצונה, אבל היא מתחילה להשתעמם אצל המטפלת שתמיד אהבה. והיא דורשת בתוקף שנלך לינון, ליוסף, לכל ילד קטן שבסביבה ובלבד שלא נישאר בבית כל היום אנחנו והיא. אינה מוזנחת בבית, אנחנו הורים מרתקים ואפילו מצחיקים מאוד. פשוט רוצה להיות עם ילדים, והרבה. ובכן, חינוך לגיל הרך. ובכן, לחזור לעבודה, אלא מה?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|