גם אני הגעתי עד סןף שבוע 42 עם צירים, אחרי סטריפינג (הדבר שהכי כאב לי בעולם ! יותר מהלידה עצמה.....), ו.... שומדבר לא זז !!! הגעתי ל"מאיר" בסוף 42 והם אמרו לי שהמדיניות שלנם הינה ליילד. בהמלצת רופא - ידיד המשפחה, שוכנעתי ונכנסתי לזרוז. (הוא טוען שהסכנות בשבוע 43 עולים על היתרונות בלחכות ל"לידה טבעית") התהליך עצמו פשוט - מקבלים פטוצין, ומחכים..... אצלי אחרי 10 שעות לא התקדמה הפתיחה, ולכן פקעו לי את מי השפיר. משם והלאה הלידה טסה, ואחרי עוד 4 שעות נולדה ביתי הבכורה.
בפקיעת מי שפיר, קיים הסיכון לקיסרי, היות ומשם - אין דרך חזרה...
לא נראה לי שקיימות סכנות משמעותיות בזרוז, אבל זו רק דעתי. בהצלחה בכל מקרה :-)
|
תוכן התגובה:
|