לפני שבוע ויום, כשאני יום לפני סוף שבוע 42, הייתי בביקורת ובמוניטור, שהראה בערך כלום, ואחרי שרופאה בדקה אותי ומצאה שאני בפתיחה של 3 סמ' ומחיקה 80% היא כמעט לקחה אותי בעצמה לחדר לידה, כשהיא אומרת כמה טיפות פיטוצין ואת יולדת עוד כל מיני הפחדות לגבי מה עלול לקרות לעובר בשלב כה מתקדם של ההריון.
אחרי בילבול, ושיחה עם המיילדת שלי החלטתי תת לזה עוד יום לפחות, והמהלך היום הזה שתיתי המון תה פטל, המון עיסויי פטמות (כולל להניק את ביתה בת השבוע של אחותי), ישיבה על כדור פיזיו והמון תקווה.
בשעה חמש ורבע התחילו צירים מאד משמעותיים (אחרי שבמהלך היום היתה התקדמות מסויימת), ובשעה רבע לשמונה הילל נולד בלידה טבעית לחלוטין ללא תפרים וקרעים ובמשקל מפתיע של 4.300.
מסקנתי אלייך אינה חד משמעית, אני החלטתי לקחת אחריות עד סוף שבוע 42 והלידה קרתה יום לפני, אז אל יאוש ובהצלחה
ענתי.
|
תוכן התגובה:
|
