לפני כעשרה ימים כתבתי על אחור במחזור, עם בדיקת הריון שלילית - אז המחזור פשוט אחר בחמישה ימים. היינו בחופש בחו"ל, ולכן לא עדכנתי קודם. לא נורא - אולי בחודש הבא...
ולגבי הזוגיות - לרוב הקטנה נרדמת לפנינו, ואין כל בעיה. נכון שישנם ימים שהיא הולכת לישון רק כשאנחנו הולכים לישון, ואז אנחנו צריכים להתאפק - או שאנחנו מחכים שהיא תרדם, או שאנחנו כבר גם נרדמים בעצמנו. זה רק טוב לזוגיות - הציפיה להזדמנות מתאימה...
אנחנו אוהבים לנהל הרבה שיחות על דברים חשובים בחיינו במיטה, לפני השינה, ופותרים הרבה בעיות והתלבטויות בשלב הזה, ובאמת שהילדים אף פעם לא הפריעו. כשהם ישנים - הם ישנים.
עד היום, משך כל השנים וכל הילדים שישנו איתנו, עוד לא קרה שמישהו מהם "תפס אותנו על חם". עצם העובדה שיש מיטה נוספת צמודה למיטה שלנו, והיא לא ישנה ממש בתוך המיטה איתנו מונע מתנועות שלנו להשפיע עליה. מצד שני, אם היא זזה, אני רק צריעה להציץ מה קורה, ולא צריכה לקפוץ ולרוץ לחדר אחר לראות מה הבעיה, והיא יכולה פשוט לעבור אלי אם היא צריכה אותי.
ילדי הגדולים לא ישנו איתנו באופן קבוע, ותמיד הייתי מעבירה אותם לפחות חלק מהלילה למיטה שלהם בחדר שלהם. כלומר - הם היו ישנים איתנו הרבה במיטה שלנו, ומעולם לא התעקשתי איפה הם ישנו, אך כשהם נרדמו הייתי לרוב מעבירה אותם. אני חייבת לציין שהייתי הרבה יותר עייפה, היה לי הרבה יותר קשה, ולא הרגשתי שהם התעוררו פחות. אני ממש מאושרת היום מהסידור שהקטנה ישנה איתנו באופן קבוע, אין לה בכלל מיטה בשום מקום אחר, ואני בכלל לא צריכה לצאת מהמיטה בלילה. אני כל כך הרבה פחות עייפה ויותר רגועה. אני מצטערת שלא חשבתי על הסידור הזה עם ילדי הקודמים, ולכן אני כל פעם מספרת לכן עליו - אולי תוכלו לחסוך לעצמכן, וללמוד מנסיון של אחרים.
אבל אני משערת שאין ברירה - כל אחד צריך ללמוד מהנסיון שלו עצמו, ואין קיצורי דרך.
ועוד עצה מאמא זקנה ומנוסה - הכל עובר. הזמן לא עוצר, והרבה יותר מידי מהר הם כבר גדולים ובכלל לא רוצים להיות צמודים אלינו כל הזמן. נסענו לחו"ל, והבן הגדול נשאר לבד בבית (בן 17), ובקושי אמר שלום כשנסענו או חזרנו... והוא היה כזה תינוק חמוד ואהב כל הזמן רק על הידיים, והתעורר 6 פעמים כל לילה.
|
תוכן התגובה:
|
