גם אז הוא יהיה שונה מהסביבה, באופן בולט הרבה יותר, והוא עלול לסבול. אני לא רואה הבדל. בנוסף, זו רק ספקולציה. בעוד החיתוך הוא מוחלט. ילדים קטנים, לא ממש שמים לב להבדל בפין, ואח"כ זה נעשה "רגיל", לא מעניין. בנוסף, יש היום יותר ויותר שבוחרים לא למול, ובכלל לא בטוח שהוא יהיה כל כך שונה מהסביבה. אני מאחלת לבני, שהאנשים המשמעותיים בחייו, לא יקבעו את יחסם כלפיו, עפ"י פינו, אלא על פי אופיו. בני השלם עדיין תינוק קטן, אבל אנחנו חיים בקיבוץ, ואני מתארת לעצמי שרבים יודעים על בחירתנו (אנחנו לא מפיצים, אך לא מסתירים, והשמועות בטח רצו מהר) - נתקלנו בכמה תהיות, בטח כמה אנשים חושבים שאנחנו פסיכים - אבל הילד לא רק שלא זוכה לשום תגובה שלילית, אלא להיפך - כולם מתלהבים ממנו, ומנסים להוציא ממנו חיוכים (וזה מאד קל...). לגבי הילדים הבכורים (בן ובת 4) - עד כה, השאלה לא עלתה. אני לא חושבת שהם שמו לב להבדל. אכן, יהיה לי קשה להסביר לבן למה הוא עבר חיתוך (וניתוח תיקון), ונוכחותו של הצעיר היא זו שתעלה את השאלה (אם כי היא עשויה לבוא גם בעת מפגש עתידי עם חבר שלם). אז האמנתי שאני עושה את הטוב בשבילו. וזה יהיה גם הבסיס להסבר. זו בוודאי לא סיבה לחזור שוב, על מה שהיום נראה לי טעות. את הבכורים גם הנקתי מעט מאד (דווקא רציתי, אבל לא הלך), האם זו סיבה למנוע גם מהקטן את הטוב הזה??? אני מאמינה שלא. שוויון מכני (לכולם בדיוק אותו דבר) הוא אחת הדרכים הבלתי שוויוניות ביותר... השוויון שאני מעניקה לילדי, הוא שלכל אחד מהם, אני מנסה לתת את הטוב ביותר שאני יכולה.
|
תוכן התגובה:
|