וזה היה נסבל. התמודדתי עם הצירים בדרך אחרת: אכילה, שתיה, להסתובב, לסרב לאינפוזיה לא הסכמתי למדי הרבה בדיקות פנימיות בעת הצירים (והפעם לא רוצה שום בדיקות בעת הצירים!!) ולא רציתי מוניטור רצוף ולהשאר במיטה.
עוד משהו: הלכתי לבית החולים ברגע האחרון כשהצירים היו כל שלוש דקות שזה היה ממש בסוף, ובלי לשים לב כבר הייתי צריכה ללדת אז כך הצלחתי לעבור את כל זה בלי אפידורל. אצלי היתה לידה ארוכה, בערך שבוע צירים יום כן יום לא, ואחרי זה 21 שעות של צירים חזקים ללא הפסקה, שהתחיל מכל 10 דקות עד לכל 5 דקות ועד לכל 3 דקות עד הלידה עצמה
אם את מרגישה שאת כבר לא יכולה יותר תדעי שזה כבר כמעט לידה, שאת בפתיחה של שמונה, ואוטוטו - את יולדת.
כך מצאתי דרכים להתמודד . העדפתי צירים ולא את המחט הנוראה הזאת בגב שלי! לא אוהבת מחט ענקית עם צינור ישר לחוט השדרה שלחי והרדמה של רופא שינים בגב שלי, ולא להרגיש את הרגלים שלי וההגבלות להשאר במקום אחד בגלל זה וכל החסרונות. יש לי בת דודה שהצלחתי לשכנע אותה ללדת בלי אפידורל. היא אומרת שזה ממש הבדל. עם הלידה הראשונה היתה סמרטוט חודש. בלידה השניה ללא האפידורל התאוששה תוך שבוע לא הרגישה שילדה!
|
תוכן התגובה:
|
