אצלי זה לא הגיע לרמה הזו. (מצד שני, רק חזרתי).
כולם פה ידעו על ההריון, אני דיווחתי על ההפסקה לבוס שלי ולמנהל הפרוייקטים ביחד (הם היו באותו חדר כשהתקשרתי ואני עובדת עם שניהם באופן צמוד). אני מניחה שהם סיפרו לשאר. רוב האנשים מתנהגים ממש בסדר. האמת היא שאני די מבינה את מי שלא יודע איך לאכול את המצב, אם אני הייתי במקומם גם אני לא הייתי יודעת מה לעשות ומה להגיד. אבל זה לא אומר שיש הצדקה להתנהגות שתיארת. אני מקווה שהמצב יחזור לקדמותו בקרוב. אני בגישה של "עסקים כרגיל" בעבודה.
במשפחה דווקא מתנהגים בסדר. דווקא בהריון היו כאלה שהתנהגו כאילו ההריון זה מחלה ואני צריכה לשבת כל הזמן, אבל לא התביישתי להעיר למי שצריך בעניין הזה. לשמחתי עכשיו אף אחד לא מתעקש לעשות בשבילי דברים.
|
תוכן התגובה:
|