|
30/9/2001 21:09
|
ענת_AB
|
מאת:
|
|
מבינה מאוד את הרגשתך - כבר עבר זמן מהמיקרה שלי ועדיין אני מוציאה קיטור
|
כותרת:
|
הסיפור שלי הוא כזה: אני התחלתי לעבוד בחברה מסויימת וקצת אחרי זה גיליתי שאני בהריון. בחודש השלישי סיפרתי למקום העבודה למרות שלא הייתי מוכרחה, הייתי כל כך מרוצה מהיחס שקיבלתי שלא רציתי להרגיש שאני מסתירה את זה. כשסיפרתי אמרתי שמבחינתי אין כל שינוי. היה נראה שהכל עובר חלק. אני מצידי עבדתי מאוד קשה, השקעתי את הנשמה.לפעמים גם כשהייתי עייפה הייתי נשארת מאוחר. הכל שחס וחלילה מישהו לא יחשוב שאני מנצלת את המצב.
ככל שעבר זמן גיליתי כי לא תמיד משתפים אותי בדיונים וקצת דוחקים אותי לפינה. בקיצור בחודש השביעי להריוני היו לי רגעים מאוד קשים שחשבתי לעצמי שעוד רגע אני עוזבת את המקום. החלטנו אני ובעלי לנסוע לטיול לארה"ב לכמעט שלושה שבועות (למלא מצברים). היה נפלא ואם היו אילו לבטים האם אני לא לוקחת סיכון בכך שירעו את תנאיי לכשאחזור. הם עברו די מהר. כשחזרתי מהחופשה והבנתי שנעשה רה-אירגון בחברה, כמובן שאני הייתי בין הנפגעים, לאחר מחשבה החלטתי לצאת לחופשה מוקדמת (הרגשתי שסוף סוף הגיע הזמן לנצל את זכויותי) העצבים שנגרמו לי כל יום בעבודה היו קשים לי. (כבר השלמתי עם זה שאני לוקחת ללב דברים). כמובן שאמרתי שלאחר החופשה אחזור לעבודה (על תחשבי לומר אחרת!!! אם תחליטי שאת לא חוזרת תודיעי רק שבועיים לפני תום חופשת הלידה). וכאן הגיעה נקודת השיא בהתנהגות הדוחה שלהם כשניסו להוציא ממני הודעה על כך שלא אחזור ולהוריד ממשכורתי ימי חופש ותנאים נוספים שמגיעים לי. הקמתי צעקה שנשמעה בקול רם וגרמה כנראה לזעזוע מסויים כי לאחר מכן החליטו ללכת לקראתי כשמרוב התרגשות סבלתי מצירים מוקדמים. ושילמו עבור כל התקופה שהייתי בשמירה כאילו עבדתי כרגיל. חודש לאחר מכן - החברה נסגרה ושלחו את כולם הביתה! וצוחק מי שצוחק אחרון!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|