|
11/1/2004 01:39
|
ליאת
|
מאת:
|
|
אל תבקשי סליחה,מזדהה באמת
|
כותרת:
|
אם זו רק פעם ראשונה שזה קורה לכם אני מניחה שאתם לא נשואים שנים ארוכות, זה פשוט קצר בתקשורת. לא לדבר זה ממש לא עוזר, אני מניחה שאת כועסת עליו על משהו שהוא עשה או בדרך כלל לא עשה, אולי חוסר תמיכה מצידו, אולי את קצת בודדה ועצבנית אחרי יום שלם של טיפול בתינוק וצריכה שיטפלו רק בך ואז כל דבר פחות מזה מאכזב אותך. בכל מקרה ובלי קשר, אני נשואה שבע שנים ולפעמים אני עוברת תקופות מגעילות שאפילו דרך הדיבור או ההתנהלות של בעלי מעצבנת אותי ואני רק מחכה לרגע שבו לא אצטרך להביט בו בכלל. בכל מקרה העצה הקלאסית הראשונה היא תאמרי לו חד וחלק מה בדיוק מפריע לך, אנשים באופן כללי לא קוראים מחשבות וגברים באופן פרטי זקוקים להנחיות ברורות מה לעשות או איך להתנהג, יש אפילו גברים שלוקחים לתשומת ליבם ומפנימים. העצה הקלאסית השנייה היא ייעוץ נישואים אם המצב ממשיך כך לאורך זמן או הרבה פעמים. ואני אומרת, הכל עובר ואז תשכחו בכלל על מה הייתה כל המהומה. הוא מעצבן אותך?, נסי לקחת פסק זמן ולראות דברים מנקודת מבטו של בעלך, כמובן שאם הילד חש במתח ונכנס גם הוא למצב רוח שכזה ואז את בגלל הילד וחוזר חלילה. איחולי רוגע ושלווה, ליאת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|