אצלנו, בכל הגילאים, בני משפחה (וחברים) רצויים בכל עת, וגם מגיעים. בחמש שנות הורותי, ביקרתי הרבה, בשעות לא קבועות, ראיתי אחרים שמבקרים (הסבים אצלנו גרים רחוק ולא יכולים לבקר, מלבד באירועים יזומים שזה כמובן סיפור אחר). גם בתקופה מסוימת שעבדתי כמטפלת בבית תינוקות (בגילאים דומים לשל בנך) היו הרבה ביקורים, ולמעט מקרה אחד, של ביקור זמן קצר לפני מנוחת הצהרים, שממש ערער את הילדה, שהיתה עייפה מאד ואכן ציפתה שיקחו אותה הביתה - לא היו בעיות. נפגשים, שמחים ונפרדים. גם אם צריך קצת עזרה בפרידה, זה לא נורא. לא ראיתי בעיות גם אצל הילדים ה"לא מבוקרים". אם מדובר על בסיס קבוע, יש עוד פחות בעיה, כי הם לומדים למה לצפות (ולמה לא). בפעמים הראשונות הוא *אולי* לא יבין מה סבתא עושה שם, ויתקשה להפגש ולהפרד ממנה - אבל בהמשך, הוא בוודאי ישמח לביקור. כמו כן, אם מדובר על בסיס קבוע, כדאי לבדוק עם המטפלות מתי כדאי, כדי שלא יהיה בדיוק בשעת פעילות (טיול, סיפור או פעילויות שיתווספו בהמשך). כך שאם אין לכם בעיה עם עצם נוכחותה של הסבתא בסיטואציה, אני חושבת שאפשר לנסות, ולראות - מקסימום, אם תרגישו שזה לא מוצלח, אפשר לחשוב על פתרונות אחרים.
|
תוכן התגובה:
|