אני צריכה אח"כ לבדוק אם אתה לא בעלי, שנכנס לפורום בלי לספר לי, מפני שהמצב הוא בדיוק כמו אצלנו. נניח שאתה לא בעלי אז:
בעלי מדהים עם הבנות, הן מאוהבות בו, ומחכות כל ערב בקוצר רוח שיגיע כבר והן תוכלנה לספר לו דברים ולשחק, והוא מגיע מאוחר כשהן כבר עייפות והוא מגיע אחרי יום ארוך עם נסיעות ארוכות, מרוט לגמרי ומיד מתחיל מחול שדים, הן מצליחות לשגע אותו בשניות ואחרי רבע שעה הוא כבר מרוגז עליהן, ולי, שנמצאת איתן בבית מהצהרים, קשה להבין כיצד זה קורה.
אבל, בכל אופן, לעניינינו: כל פעם שהוא נמצא איתן לבד, זה מסתיים בסבל בשבילו (זה במילים שלו).
פעם הם נסעו לים עם משחק בנייה בחול חדש, הילדות ציפו לזה המון זמן, וכשהם חזרו....היה סיוט מבחינתו, ברור שהילדות נהנו אבל הוא סבל, וזה כ"כ מרגיז, מה כבר יכול להיות כה מרגיז שגרם לו סבל עם הבנות שלו.
או שהם נוסעים ליום הולדת, והגדולה ביישנית ולא רוצה להשאר לבד, ונדבקת אליו, אז במקום לזרום איתה וללכת איתה לקחת ממתקים או לצפות בליצן, הם הולכים מלחמת כוחות ואיומים ובסוף חוזרים הביתה.
ואתמול: נסענו לקטוף פרחים, אני נשארתי בצד עם התינוקת והוא הלך עם הגדולות, אחרי חצי שעה הוא חזר ומרחוק אני כבר רואה את הפרצוף הסובל, מה קרה? היה סיוט! למה? כי הילדה לא רצתה לקטוף פרחים כי היא פחדה מהדבורים. נו...????בשביל דבר כזה לומר סיוט!? אני כבר נעלבתי אישית, שיש לו סיוטים בגלל שהילדה מפחדת, אני חשבתי בהתחלה שסיוט בגלל החום, אבל לא.
בסה"כ הבנות כמובן שנהנו מאוד וחזרו עמוסות חויות, עייפות אך מרוצות,
בגלל שאני רואה שהוא סובל אני גם מפחדת לשלוח אותן איתו להורים שלו לדוגמא, כי אני יודעת ש...יהיה סיוט, ואז גם להורים שלו יהיה מה להגיד, ובלחצים הקיימים אצלנו בחודשים האחרוהים (בעיות בריאות עם התינוקת) אני לא יכולה להתמודד גם עם זה.
מה שכן, נתת לי רעיון, אולי באמת לפני כל בילוי אני אזכיר לו שמדובר בילדות בנות 5 ו-3 וחצי והוא בן 34 ושיירד לגובה שלהן ושיעשה דברים ש-ה-ן אוהבות ולא הוא ,וכך גם הוא יהנה יותר, אולי זה באמת תפקיד שלי לתת יותר הוראות מכוונות לפעילויות משותפות, כי זה באמת מאוד עצוב, שחוויות מתקלקלות בגלל שטויות (מתקלקלות בשבילו, כי הילדות לטעמי נהנות חוץ מהקטע שאבא כועס ולא בטוח שהן מבינות למה).
|
תוכן התגובה:
|
