|
29/2/2004 13:04
|
יוליה
|
מאת:
|
|
דעה חצי-מקצועית
|
כותרת:
|
למה חצי-מקצועית- אני בת של פסיכולוגית ואישתו של פסיכולוג, אך לי אין בינתיים רישיון- אני רק מסיימת תואר ראשון בפסיכולוגיה- אבל ניסיון יש לי. ילדים בגיל כזה במיוחד ובכלל בכל גיל פעם בחודש- שלושה (תלוי בטמפרמנט של הילד) עוברים "תקופה קשה"-הם קולטים מהעולם החיצון הרבה מאוד גירויים וברגע מסויים לא נשאר מקום והכל מתפורץ החוצה-תיארת במדויק את הסימפטומימים- קפיצות בין ספות וכו. זה בסדר, רק שאת צריכה להתנהג בהתאם- קצת אחרת מאשר בזמן רגיל: להיות עוד יותר רגוע- כי הילד מסיק מסכנות לפי מה שכתוב לך בפנים- הרי הוא נבהל מעצמו בעצמו וכך יהיה לו יותר קל להירגע כשהוא רואה שהכל בסדר. להתעלם קצת יותר מהדברים שבדרך כלל את לא סולחת- פשות לא לראות אותם-כי לילד קשה יותר מהרגיל להתנהג טוב. לנסות להעסיק אותו במשהו רגוע- משחקים שקטים, לתת לא לרוץ בגינה אבל בבית לנסות לחבק אותו ולהרגיע- כי יש הבדל בין ריצות וקפיצות מצורך פיזי ונפשי. ולהישאר רגועה גם אם הוא צורח כל הלילה ומגיב אליך כמו אל מפלצת. אם בעוד יומיים הכל יעבור- הכל בסדר, אם לא- תפני לפסיכולוג.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|