אני כותבת כאן מדי פעם אבל הפעם בעילום שם כי אני רוצה לכתוב סיפור שאינו שלי. לפני כחמש שנים באה קרובת משפחה של בעלי ללדת באחד מבתי החולים במרכז, לידה ראשונה, ומיד המיילדת אמרה לה- הלידה הזו תיגמר בקיסרי, את צרה מדי. הלידה נמשכה, בפתיחה מלאה היא התחילה ללחוץ והתינוקת לא יוצאת. שלב צירי הלחץ נמשך כמה שעות, במהלכן היולדת ומשפחתה כבר התחננו לקיסרי, אבל הרופא לא הסכים. אחרי שני נסיונות ואקום ונסיון מלקחיים (האחרון כבר על מיטת הניתוחים) בוצע לבסוף הקיסרי. התינוקת נולדה לאחר 9 (!!) דקות ללא דופק, בוצעה החייאה שהצליחה. היום הילדה עם שיתוק מוחין ואפילפסיה, ברמה שכלית של תינוק בן שנה, לא מדברת אף מילה וחסרת כל יכולת תפקוד עצמאי. לפעמים כנראה שעדיף קיסרי, ואם המצב נראה גבולי, כדאי לא לקחת צ'אנס. המשפחה שלנו, כמובן, מאוד מצטערת על הצ'אנס שלקח הרופא ההוא ועל ההתעקשות שלו על לידה נרתיקית בכל מחיר. המחיר היה גבוה הרבה יותר מדי.
|
תוכן התגובה:
|